מאמרים

    התקף לב ותאונת עבודה - זכויות הלוקה בלבו – זכויות משפטיות וכספיות:

    הגדל

    פגיעה או מחלת בלב מצריכה כמובן טיפול רפואי הולם, אולם בצד הטיפול הרפואי והשיקומי, חשוב להיות מודע לזכויות שעשויות לצמוח ממצב זה ולהיקפן. מי שלקה בלבו, עשוי להיות לזכאי לשורה של זכויות. מאמר זה נועד להבהיר באופן ראשוני את סוגיית ההכרה ב"התקף" לב כבתאונת עבודה, להבהיר את ההליכים הכרוכים בתביעה להכרה באירוע כבתאונת עבודה, על המורכבות המיוחדת של סוגייה זו ולהבהיר את המושגים העיקריים ועיקרי זכויותיו של מי שאירוע אוטם שריר הלב שלו, המכונה בשפת העם התקף לב, הוכר כתאונת עבודה.

     

    להחלטה של המוסד לביטוח לאומי כי התקף לב שאירע לאדם יוכר כתאונת עבודה עשויה להיות השלכה עצומה על זכויותיו הכלכליות ועל עתידו הסוציאלי של האדם.

     

    נסביר תחילה את עיקרי הזכויות שיקבל מי שהתקף הלב בו לקה הוכר כתאונת עבודה ולאחר מכן נבהיר את הליך התביעה להכרה, על הקשיים והמורכבות שבו.

     

    א. זכויות עובד שהתקף הלב בו לקה הוכר כתאונת עבודה:

     

    דמי פגיעה אדם שהתקף הלב בו לקה הוכר כתאונת עבודה, זכאי לקבל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בעבור תקופת היעדרותו מהעבודה. דמי הפגיעה משולמים על 3 חודשי ההיעדרות הראשונים בלבד. דמי הפגיעה שיקבל אדם יהיו בשיעור 75% משכרו הממוצע לפני האירוע, כפול מספר החודשים או חלקי החודשים בהם נעדר. לדוגמא אדם המשתכר שכר ברוטו של 12,000 ש"ח, לקה בהתקף לב ונעדר עקב כך חודשיים מעבודתו יקבל 12,000*0.75* 2 = 18,000 ש"ח, עבור תקופה זו.

     

    מענק או קצבת נכות לאחר הכרה בהתקף הלב כבתאונת עבודה, ישנה לעובד זכות להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. לפי כללי המוסד לביטוח לאומי, אצל כל מי שלקה באוטם שריר הלב נותרה נכות והשאלה היא מהו שיעורה. שיעור הנכות נקבע בהתאם לממצאי הבדיקות השונות ולמבחנים בחוק.

     

    הנכות הזמנית על פי כללי הביטוח הלאומי ב- 3 החודשים הראשונים לאחר התקף הלב נכותו של העובד היא בשיעור 100% וב- 3 החודשים הבאים, הנכות היא בשיעור 50%. בעבור תקופה זו זכאי העובד למענק בגובה של מעט פחות מ- 3.5 משכורות ברוטו, בניכוי הסכום אותו קיבל כדמי פגיעה. לדוגמא, אותו אדם שהרוויח 12,000 ש"ח ונעדר חודשיים עקב אירוע ההתקף, יקבל בעבור 6 החודשים הראשונים מאז ההתקף כ- 42,000 ש"ח, מהם ינוכו 18,000 ש"ח שקיבל כדמי פגיעה (בגין שני חודשי ההיעדרות), כמפורט בדוגמא למעלה, ובסך הכל 24,000 ש"ח נוספים.

     

    הנכות הצמיתה - לאחר תום 6 החודשים הראשונים נקבעת לעובד נכות לצמיתות. מי שלקה בהתקף לב ולא נותרה לו בעקבותיו כל מגבלה, יוכר כנכה בשיעור 10% נכות. מי שמצבו מאפשר לו עבודה, למעט עבודה במאמץ פיסי רב, יקבל 25% ונכות זו ממשיכה ועולה, בהתאם למידת הקושי התפקודי עקב האירוע. נכות צמיתה בשיעור שבין 9% ל- 19% מזכה העובד במענק חד פעמי, שהוא גבוה יותר ככל ששיעור הנכות גבוה יותר.

     

    לדוגמא, אדם שנקבעה לו נכות בשיעור 10% -ומשכורתו כבדוגמא הקודמת, 12,000 ש"ח, יקבל מענק חד פעמי לפי החישוב הבא 12,000*0.75* 0.1* 43= 38,700 ש"ח. סכום זה יהיה בנוסף לדמי הפגיעה ולמענק בעבור הנכות הזמנית, שפורטו למעלה. בנוסחא זו, ה- 12,000 ש"ח הם שיעור השכר בדוגמא, אלה מוכפלים ב- 0.75, אחר כך מוכפלים בשיעור הנכות בדוגמא שלנו 10% שהם 0.1 ומוכפלים לבסוף ב- 43, שהוא מספר שרירותי שנקבע בחוק הביטוח הלאומי.

     

    מי שנכותו הצמיתה 20% ומעלה יזכה לקצבה חודשית, המחושבת בהתאם לשכרו ולשיעור נכותו. לדוגמא, אדם המשתכר 12,000 ש"ח לחודש ושיעור נכותו 25%, יקבל 12,000 * 0.75* 0.25 = 2,250 ש"ח לחודש, שהם 27,000 ש"ח לשנה. קצבה חודשית זו יקבל האדם עד הגעתו לגיל המזכה אותו בקצבת זקנה (עמד על 60 אצל אישה ו- 65 אצל גבר והועלה באחרונה, בהתאם למדרגות שונות, הקבועות בחוק). בהגיעו לגיל בו זכאי אדם לקצבת זקנה יבקש ממנו המוסד לביטוח לאומי לבחור האם ברצונו לקבל קצבת זקנה ששיעורה בין 1,100 ל- 1,800 ש"ח או את הקצבה עקב התקף הלב. במידה והעובד יבקש להמשיך לקבל את קצבת הזקנה, יוענק לו פרט לקצבת הזקנה עוד מענק חד פעמי בגובה 36 קצבאות הנכות אותן קיבל.

     

    לדוגמא, במידה שאדם קיבל 2,250 ש"ח לחודש בגין התקף הלב, בהגיעו לגיל זקנה (כיום 67 אצל גבר), יהיה עליו לבחור האם יחפוץ להמשיך לקבל קצבה זו או שיבקש לקבל קצבת זקנה. במידה שהחליט להמשיך לקבל 2,250 ש"ח בחודש, לא יקבל את קצבת הזקנה. במידה שיעדיף לקבל את קצבת הזקנה, יקבל קצבת זקנה מדי חודש ובנוסף לכך, יקבל מענק חד פעמי בגובה 36 קצבאות נכות, היינו 36* 2,250 ש"ח= 81,000 ש"ח.

     

    כל הסכומים האמורים מגיעים למי שלקה בהתקף לב שהוכר כתאונת עבודה, בלא כל קשר לשאלה האם חדל לעבוד או המשיך בעבודתו, ובלא כל קשר לשאלה אם שכרו עלה או ירד. יודגש, גם מי שנותר באותו מקום עבודה ובאותה רמת שכר ואפילו מי ששכרו עלה, יזכה לתגמולים בהתאם לכללים אלה.

     

    עם זאת, מי ששכרו ירד באופן משמעותי לאחר התקף הלב, זכאי לתוספת כספית של עד 50% מעבר לסכומים המצוינים לעיל. את שיעור התוספת תקבע הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, בהתאם למידת ירידת השכר. כלומר מי שנכותו לדוגמא 25%, ומתברר כי שכרו ירד באופן משמעותי, יכולה הועדה להעלות את שיעור נכותו בעד מחצית מהנכות הקיימת, כלומר להוסיף לו עד 12.5% נוספים ולקבוע כי נכותו הכוללת גבוהה יותר, עד 37.5%. נכות גבוהה יותר מעניקה תגמולים גבוהים יותר, בהתאם לנוסחאות המפורטות לעיל.

     

    ב. מתי יכירו בהתקף לב כבתאונת עבודה:

     

    כל הזכויות שפורטו לעיל תינתנה לאדם אך ורק אם ייקבע כי התקף הלב בו לקה הוא תאונת עבודה.

     

    קביעה זו נעשית ע"י הביטוח הלאומי, בהתאם לפרטי התביעה אותו ממלא האדם, בהתאם לתשובות אותן ימסור לחוקר הביטוח הלאומי, בהתאם למסמכים הרפואיים ובמקרים מסוימים בהתאם לעדויות של עדים למקרה. במקרים בו דוחה הביטוח הלאומי תביעה להכרה בתאונת עבודה, פתוחה לעובד הדרך לערער על כך לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההחלטה.

     

    חשוב לדעת כי לא כל התקף לב שקורה לאדם במהלך עבודתו ייחשב כתאונת עבודה. ולהיפך, ייתכנו אף מקרים בהם אדם לקה בהתקף לב לא בשעות העבודה ולמרות זאת אלה הוכרו כתאונות עבודה, שכן לעתים התקף הלב מתרחש מספר שעות לאחר אירוע בעבודה וגם אז, במקרים המתאימים, יוכר האירוע כתאונת עבודה.

     

    המבחנים שיבחן הביטוח הלאומי על מנת להכיר בהתקף לב כבתאונת עבודה הם חריגות האירועים שקדמו לאירוע התקף הלב ומידת השפעתם על קרות האירוע, ביחס לגורמים אחרים אצל אותו אדם. זהו מבחן משולב, מבחן עובדתי, משפטי ורפואי.

     

    לא אחת נדחות תביעות של עובדים, בשל מילוי תביעה באופן מוטעה, בשל מתן דגש דווקא לגורמים הלא נכונים והחסרת פרטים חשובים שיכולים להאיר את מלוא התמונה באור אחר. לעתים נדחות תביעות בשל מחדלים של הנחקר במהלך חקירתו בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי, לעתים בגין אי הבאת ראיות חשובות ולעתים בגלל בעיה וחוסר בתיעוד הרפואי.

     

    מסיבה זו, נבקש להבהיר כי מסמך זו אינה מהווה תחליף לייעוץ או ייצוג משפטי, ע"י בעל מקצוע המצוי בתחום זה. הזכויות שעשויות לצמוח למי שלקה בהתקף לב הן בשיעור עשרות אלפי ולעתים קרובות מאות אלפי ש"ח, עניין המצדיק טיפול זהיר ודקדקני בתביעת זכויות אלה. בכל מקרה, במידה שאדם שלקה בהתקף לב יבקש ייצוג משפטי, ראוי לקבלו במועד המוקדם ביותר, שכן ישנן טעויות רבות, שייצוג משפטי מאוחר לא יוכל לרפא.

     

    הסבר זה, בשינויים קלים, נכון אף למשרתים בכוחות הביטחון ובכלל זה גם צה"ל, משטרה, שירות בתי הסוהר וגופים נוספים. תביעותיהם של אלה לא מוגשות למוסד לביטוח לאומי אלא לקצין התגמולים במשרד הביטחון. המבחנים להכיר בהתקף לב כבתאונת עבודה זהים כמעט למבחנים הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. עם זאת דרך חישוב הפיצוי בתביעות למשרד הביטחון שונה מדרך חישוב הפיצוי בביטוח הלאומי. בתביעות למשרד הביטחון הפיצוי אינו תלוי במשכורתו של העובד והוא נקבע באופן שווה, בהתאם לשיעור הנכות, לכלל התובעים, בהתאם לכללים המפורטים בחוק הנכים (תגמולים ושיקום).

    לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד ללא התחייבות, נשמח לעמוד לרשותכם בטלפון שמספרו 08-9393100 או באמצעות מערכת הפניות המקוונת באתר.

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד