מאמרים

    אירוע מוחי - תאונת עבודה - פגיעה בעבודה - זכויות משפטיות וכספיות בביטוח הלאומי

    מאמר זה נועד להבהיר באופן ראשוני את סוגיית ההכרה באירוע מוחי כב- תאונת עבודה, להבהיר את ההליכים הכרוכים בתביעה להכרה באירוע המוחי כב- תאונת עבודה, על המורכבות המיוחדת של סוגייה זו ולהבהיר את המושגים העיקריים ועיקרי זכויותיו של מי שאירוע מוחי שאירע לו, הוכר כתאונת עבודה.
    הגדל
    להחלטה של המוסד לביטוח לאומי כי אירוע מוחי שאירע לאדם יוכר כתאונת עבודה עשויה להיות השלכה עצומה על זכויותיו הכלכליות ועל עתידו הסוציאלי של האדם. לעניין זה חשיבות מירבית לכל אדם ובעיקר באותם מקרים בהם האירוע המוחי, גורם לאדם הגבלה כלשהי הפוגעת בכושר השתכרותו.
     
    נסביר תחילה את עיקרי הזכויות שיקבל מי שאירוע מוחי בו לקה הוכר כתאונת עבודה ולאחר מכן נבהיר את הליך התביעה להכרה, על הקשיים והמורכבות שבו.
     
    א. זכויות עובד שאירוע מוחי בו לקה הוכר כתאונת עבודה:
     
    דמי פגיעה– אדם שאירוע מוחי בו לקה הוכר כתאונת עבודה, זכאי לקבל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בעבור תקופת היעדרותו מהעבודה. דמי הפגיעה משולמים על 3 חודשי ההיעדרות הראשונים בלבד. דמי הפגיעה שיקבל אדם יהיו בשיעור 75% משכרו הממוצע לפני האירוע, כפול מספר החודשים או חלקי החודשים בהם נעדר. לדוגמא – אדם המשתכר שכר ברוטו של 12,000 ש"ח, לקה באירוע מוחי ונעדר עקב כך חודשיים מעבודתו – יקבל – 12,000*0.75* 2 = 18,000 ש"ח, עבור תקופה זו.
     
    מענק או קצבת נכות– לאחר הכרה בהתקף הלב כבתאונת עבודה, ישנה לעובד זכות להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. לפי כללי המוסד לביטוח לאומי, הנכות עקב אירוע מוחי, תיקבע בהתאם להגבלות השונות באיברים השונים וכן להגבלות ההתנהגותיות והמנטליות של מי שלקה באירוע מוחי והשאלה מה שיעור הנכות תיקבע בועדות הרפואיות, בהתאם למבחנים השונים בחוק.
     
    הנכות הזמנית - על מנת לקבל זכויות כספיות נוספות מעבר לדמי הפגיעה, על הנפגע להגיש תביעה מתאימה ולהופיע בפני ועדה רפואית שתקבע את שיעור נכותו. ועדה זו רשאית לקבוע לעובד נכות זמנית לתקופה מסויימת, במידה שהיא סבורה כי מצבו הרפואי, במועד בו נבדק על ידה, טרם התייצב ויש סיכוי כי בתוך תקופה קצרה הוא ישתנה ויתייצב. בתקופת הנכות הזמנית מקבל הנכה קצבה חודשית, בהתאם לשיעור נכותו ולמשכורתו לפני האירוע. כך למשל מי שהרוויח 12,000 ש"ח לפני האירוע ונקבעה לו נכות זמנית בשיעור 40% לשנה, יקבל במשך תקופה זו, מדי חודש, סכום של 12,000*0.75* 0.4= 3,600 ש"ח.
     
    הנכות הצמיתה -לאחר תום הנכות הזמנית (במידה שנקבעה נכות זמנית), נקבעת הנכות הצמיתה. נכות צמיתה בשיעור שבין 5% ל- 19% מזכה העובד במענק חד פעמי, שהוא גבוה יותר ככל ששיעור הנכות גבוה יותר.
     
    לדוגמא, אדם שנקבעה לו נכות בשיעור 10% -ומשכורתו כבדוגמא הקודמת, 12,000 ש"ח, יקבל מענק חד פעמי לפי החישוב הבא – 12,000*0.75* 0.1* 43= 38,700 ש"ח. סכום זה יהיה בנוסף לדמי הפגיעה ולמענק בעבור הנכות הזמנית, שפורטו למעלה. בנוסחא זו, ה- 12,000 ש"ח הם שיעור השכר בדוגמא, אלה מוכפלים ב- 0.75, אחר כך מוכפלים בשיעור הנכות – בדוגמא שלנו 10% שהם 0.1 ומוכפלים לבסוף ב- 43, שהוא מספר שרירותי שנקבע בחוק הביטוח הלאומי.
     
    מי שנכותו הצמיתה 20% ומעלה יזכה לקצבה חודשית, המחושבת בהתאם לשכרו ושיעור נכותו. לדוגמא, אדם משתכר 12,000 ש"ח לחודש ושיעור נכותו 25%, יקבל 12,000 * 0.75* 0.25 = 2,250 ש"ח לחודש, שהם 27,000 ש"ח לשנה. קצבה חודשית זו יקבל האדם עד הגעתו לגיל המזכה אותו בקצבת זקנה (עמד על 60 אצל אישה ו- 65 אצל גבר והועלה באחרונה, בהתאם למדרגות שונות, הקבועות בחוק). בהגיעו לגיל בו זכאי אדם לקצבת זקנה יבקש ממנו המוסד לביטוח לאומי לבחור האם ברצונו לקבל קצבת זקנה ששיעורה בין 1,100 ל- 1,800 ש"ח או את הקצבה עקב התקף הלב. במידה והעובד יבקש להמשיך לקבל את קצבת הזקנה, יוענק לו פרט לקצבת הזקנה החודשית עוד מענק חד פעמי בגובה 36 קצבאות הנכות אותן קיבל.
     
    לדוגמא, במידה שאדם קיבל 2,250 ש"ח לחודש בגין האירוע המוחי, בהגיעו לגיל זקנה (כיום 67 אצל גבר), יהיה עליו לבחור האם יחפוץ להמשיך לקבל קצבה זו או שיבקש לקבל קצבת זקנה. במידה שהחליט להמשיך לקבל 2,250 ש"ח בחודש, לא יקבל את קצבת הזקנה. במידה שיעדיף לקבל את קצבת הזקנה, יקבל קצבת זקנה מדי חודש ובנוסף לכך, יקבל מענק חד פעמי בגובה 36 קצבאות נכות, היינו 36* 2,250 ש"ח= 81,000 ש"ח.
     
    כל הסכומים האמורים מגיעים למי שלקה באירוע מוחי שהוכר כתאונת עבודה, בלא כל קשר לשאלה האם חדל לעבוד או המשיך בעבודתו, ובלא כל קשר לשאלה אם שכרו עלה או ירד. יודגש, גם מי שנותר באותו מקום עבודה ובאותה רמת שכר ואפילו מי ששכרו עלה, יזכה לתגמולים בהתאם לכללים אלה.
     
    עם זאת, מי ששכרו ירד באופן משמעותי לאחר האירוע המוחי, זכאי לתוספת כספית של עד 50% מעבר לסכומים המצוינים לעיל. את שיעור התוספת תקבע הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, בהתאם למידת ירידת השכר. כלומר מי שנכותו לדוגמא 40% ומתברר כי שכרו ירד באופן משמעותי, יכולה הועדה להעלות את שיעור נכותו בעד מחצית מהנכות הקיימת, כלומר להוסיף לו עד 20% נוספים ולקבוע כי נכותו הכוללת גבוהה יותר, ולהעלותה עד 60%. נכות גבוהה יותר מעניקה תגמולים גבוהים יותר, בהתאם לנוסחאות המפורטות לעיל.
     
    ב. מתי יכירו באירוע מוחי כבתאונת עבודה:
    כל הזכויות שפורטו לעיל תינתנה לאדם אך ורק אם ייקבע כי האירוע המוחי בו לקה הוא תאונת עבודה.

    קביעה זו נעשית ע"י הביטוח הלאומי, בהתאם לפרטי התביעה אותו ממלא האדם, בהתאם לתשובות אותן ימסור לחוקר הביטוח הלאומי, בהתאם למסמכים הרפואיים ובמקרים מסוימים בהתאם לעדויות של עדים למקרה. במקרים בו דוחה הביטוח הלאומי תביעה להכרה בתאונת עבודה, פתוחה לעובד הדרך לערער על כך לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההחלטה.
     
    חשוב לדעת כי לא כל אירוע מוחי שקורה לאדם במהלך עבודתו ייחשב כתאונת עבודה. ולהיפך, ייתכנו אף מקרים בהם אדם לקה באירוע מוחי לא בשעות העבודה ולמרות זאת אלה הוכרו כתאונות עבודה, שכן לעתים האירוע המוחי מתרחש מספר שעות לאחר אירוע בעבודה וגם אז, במקרים המתאימים, יוכר האירוע כתאונת עבודה.
     
    המבחנים שיבחן הביטוח הלאומי על מנת להכיר באירוע מוחי כבתאונת עבודה הם חריגות האירועים שקדמו לאירוע ומידת השפעתם על קרות האירוע, ביחס לגורמים אחרים אצל אותו אדם. זהו מבחן משולב, מבחן עובדתי, משפטי ורפואי.
     
    לא אחת נדחות תביעות של עובדים, בשל מילוי תביעה באופן מוטעה, בשל מתן דגש דווקא לגורמים הלא נכונים והחסרת פרטים חשובים שיכולים להאיר את מלוא התמונה באור אחר. לעתים נדחות תביעות בשל מחדלים של הנחקר בחקירתו ע"י חוקר המוסד לביטוח לאומי, לעתים בגין אי הבאת ראיות חשובות ולעתים בגלל בעיה וחסר בתיעוד הרפואי.
     
    מסיבה זו, נבקש להבהיר כי חוברת זו אינה מהווה תחליף לייעוץ או ייצוג משפטי, ע"י בעל מקצוע המצוי בתחום זה, שכן, מצד אחד הזכויות שעשויות לצמוח למי שלקה באירוע מוחי הן בשיעור עשרות אלפי ולעתים קרובות מאות אלפי ש"ח, עניין המצדיק טיפול זהיר ודקדקני בתביעת זכויות אלה. בכל מקרה, במידה שאדם שלקה באירוע מוחי יבקש ייצוג משפטי, ראוי לקבלו במועד המוקדם ביותר, שכן ישנן טעויות רבות, שייצוג משפטי מאוחר לא יוכל לרפא.
     
    הסבר זה, בשינויים קלים, נכון אף למשרתים בכוחות הביטחון ובכלל זה גם צה"ל, משטרה, שירות בתי הסוהר וגופים נוספים. תביעותיהם של אלה לא מוגשות למוסד לביטוח לאומי אלא לקצין התגמולים במשרד הביטחון. המבחנים להכיר באירוע מוחי כבתאונת עבודה זהים כמעט למבחנים הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. עם זאת דרך חישוב הפיצוי בתביעות למשרד הביטחון שונה מדרך חישוב הפיצוי בביטוח הלאומי. בתביעות למשרד הביטחון הפיצוי אינו תלוי במשכורתו של העובד והוא נקבע באופן שוויוני לכלל התובעים, בהתאם לכללים המפורטים בחוק הנכים (תגמולים ושיקום).
     
    לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד ללא התחייבות, נשמח לעמוד לרשותכם בטלפון שמספרו 08-9393100 או באמצעות מערכת הפניות המקוונת באתר.
    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד