.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    עו"ד ליאור טומשין מראיין את גיא סלומון – מנכ"ל עמותת צעד קדימה

    איזה סיוע מעניקה עמותת צעד קדימה לילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחי ונכויות התפתחותיות? צפו בראיון המלא


    עו"ד טומשין: שלום למר גיא סלומון. גיא, מה שנקרא גילוי נאות, אנחנו מכירים בערך 30 שנה, כל שבוע אני מראיין אדם מעמותה כזו או אחרת שמנסה לעזור לאנשים עם לקויות כאלה ואחרות, מרבית האנשים שאנחנו מראיינים מגיעים מרקע אישי שקשור למחלה. ראיינו בתכנית הקודמת גברת עם בעיות של מפרקים, והיא מושתלת מפרקים. ראיינו אנשים עם Xשביר, שהילד חולה בתסמונת ה-Xהשביר, מה הרקע שלך, מה מביא אותך לעסוק דווקא בילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחי ונכויות התפתחותיות? כי אני לא מכיר רקע כזה.

    מר סלומון: הקשר שלי לתחום הוא באמת לא אישי ברמת ההכרות המוקדמת. אין לי אף אחד במשפחה עם איזו מגבלה, לפחות לא כזאת הנראית לעין, אני כבר 25 שנה בעולמם של אנשים עם מוגבלויות, בדרך כלל כשאני מנסה לחשוב מה הביא אותי לשם, אני יכול להעריך שזה עניין של חינוך מהבית לנתינה, שזה עניין של אופי. אני מצאתי את עצמי במקום הזה, והדרך שלי הייתה תמיד שם. גם כשניסיתי לצאת מהעולם הזה, תמיד חזרתי אליו וטוב לי שם.

    עו"ד טומשין: כלומר יש אנשים שגם מגיעים דרך הלב. ספר לי קצת, למי אתם עוזרים?

    מר סלומון: עמותת "צעד קדימה", פעילה למעלה מ-30 שנים והיא עמותת הורים. העמותה הוקמה על ידי הורים לילדים עם שיתוק מוחי, הורים הם חלק פעיל ובלתי נפרד מהארגון מיום הקמתו ועד היום, ואנחנו עוזרים לילדים, למשפחות שיש בהם ילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחי, עם נכויות התפתחותיות, אנשים שזקוקים למסגרות ותכניות שיסייעו להם להתמודד עם הקשיים, יש לציין שאנחנו ארגון שעוסק בחינוך.

    עו"ד טומשין: חינוך ושיקום. כלומר אתם מעניקים סיוע ספציפי כדי לשפר את איכות החיים, כדי

    לשפר את היכולות של אותם האנשים שסובלים מהלקויות הללו.

    מר סלומון: כן, התהליך החינוכי משולב באלמנטים טיפוליים שיקומיים שמבוססים על הייחודיות של "צעד קדימה" שהיא- גישת החינוך המדריך. זו גישה שפותחה בהונגריה לפני המון שנים, והעמותה הביאה אותה לישראל וזאת אחת הסיבות להקמתה של העמותה. ומאז הקמת העמותה ועד היום אנחנו בצד אחד מפתחים ומטמיעים את הגישה בארץ, מכשירים כוח אדם וכדומה ובצד שני מאפשרים למשפחות ולילדים ליהנות ממסגרות ושירותים שמבוססים על הגישה הזו.

    עו"ד טומשין: ספר לי קצת על היקף התופעה של אנשים שסובלים משיתוק מוחי, כמה אנשים כאלה נולדים מדי שנה?

    מר סלומון: המספרים הם בין עשרות למאות, תלוי במספר הלידות הכללי באותה שנה, הסטטיסטיקה עומדת על אדם אחד בכל 1,500-2,000 לידות, הסטטיסטיקה דומה בכל העולם. שיתוק מוחי לא נגרם ממחלה, הוא לא תוצר של איזה רקע או פגם גנטי, אלא סוג של אירוע טראומטי, תאונה שהתוצאה שלה היא אי הגעת חמצן למוח. זו תאונה שיכולה לפגוע בכל האוכלוסייה, בלי פרופיל מסוים. היקף הפגיעה תלוי באמת בהיקף הנזק שנגרם באירוע.

    עו"ד טומשין: תאמר לי, נולד ילדים עם שיתוק מוחי, חלקם משתלבים בחיים בצורה מצוינת כאחד האדם, ואילו לחלק אחר יש בעיות תפקודיות קשות מאוד. במי מאלה אתם מטפלים?

    מר סלומון: ראשית אנחנו נותנים סיוע וטיפול למי שזקוק לזה. אין לנו תנאי קבלה, ולא הגדרות מדויקות מראש, על פי רוב מי שיכול להשתלב במערכות הרגילות, אם זה במערכות החינוך והרווחה ובחיים הציבוריים, ההעדפה היא שישתלב. מי מהם שמתקשים להשתלב, אם זה בגלל המורכבות של הפגיעה שלהם, ואם זה בגלל סיבות סביבתיות, אנחנו מסייעים להם לקבל את הכלים שיאפשרו להם אולי בהמשך הדרך להשתלב באופן מלא בחברה, ובמידה וזה יותר קשה, אז לתת להם את הכלים להתמודד עם הפגיעה שלהם בהמשך החיים.

    עו"ד טומשין: הבנתי שהמרכזים החינוכיים והשיקומיים שלכם מתאימים לגילאים: חצי שנה עד 21. מה עושה בן אדם שעבר את גיל 21? האם גם לאלה אתם מוצאים פתרון או נותנים סיוע?

    מר סלומון: אז הייחודיות של "צעד קדימה" הוא בהענקת שירות וסיוע לאורך כל חיי האדם, אנחנו לא נותנים סיוע עד גיל 21, אלא בהתאם לצרכים של האנשים. השירותים שלנו בהחלט מתחילים מינקות, מרגע שנולד ילד, ומאובחן כילד עם איזו מגבלה, הוא מגיע אלינו למסגרות של מעונות יום שיקומיים. בהמשך אותם ילדים משתלבים בגני הילדים של "צעד קדימה", וכשהם גדלים הם עוברים לבית ספר של "צעד קדימה".

    בגיל 21 היקף השירותים שהילדים או המתבגרים האלה זכאים להם יורד בצורה מאוד, מאוד משמעותית, ויש חוסר מאוד משמעותי בשירותים עבור מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלויות. "צעד קדימה" נמצאת שם כדי לתת שירותים גם להם. לפני מספר שנים פתחנו מרכזי יום למבוגרים שנותנים שירות למעשה לחבר'ה מעל גיל 21. בשנים הקרובות "צעד קדימה" הולכת להיכנס יותר ויותר לעולמם של המבוגרים מתוך רצון לתת מענה לצרכים של המשפחות, שהם למעשה האנשים שעבורם אנחנו נמצאים פה.

    עו"ד טומשין: תאמר לי, איך ההורים שומעים עליכם, איך הם מגיעים אליכם?

    מר סלומון: מכירים אותנו בכמה דרכים, ראיונות כגון זה, דרך אתר האינטרנט של העמותה, דרך דף הפייסבוק שלנו, דרך אנשי מקצוע שמכירים אותנו, רופאים מטפלים ואנשי טיפול ומקצועות הבריאות, ובעיקר דרך הורים, הורים אחרים.

    עו"ד טומשין: הורה מביא הורה. כמו חבר מביא חבר.

    מר סלומון: הורים הם הרשת הקשר המצוינת ביותר לקבלת מידע.

    עו"ד טומשין: איפה המרכזים שלכם נמצאים?

    מר סלומן: המרכזים שלנו פרוסים ברחבי הארץ, החל מאילת בדרום, שם אנחנו נותנים שירות ייחודי לתינוקות, יש לנו מעון שיקומי שהוא מאוד מרכזי בעיר, ונותן שירות לכל אזור אילת והערבה, יש לנו מרכז בבאר שבע שמעניק שירותים גם לתינוקות, גם לילדים בגילאי גני ילדים, יש לנו מרכז בראשון לציון, שם מוקם גם בית הספר שלנו, יש לנו גם מרכז בירושלים. העמותה ממשיכה להתפתח בהתאם לצרכים של המשפחות.

    עו"ד טומשין: כיצד מכשירים מורים עם ידע כיצד לטפל בבעיות הייחודיות שאתם עוסקים בהן?

    מר סלומון: אנחנו מכשירים אנשי מקצוע לפי הגישה החינוך המדריך כאמור. אנחנו מקיימים תכנית הכשרה מאוד, מאוד אינטנסיבית בת 3 שנים. מגיעים אלינו מורים עם תואר ראשון בחינוך מיוחד, ולאחר 3 שנים הם יוצאים עם תעודת מומחה. המורה מומחה גם בגישה החינוכית הייחודית שלנו וגם באוכלוסייה של נפגעי שיתוק מוחי. זו תכנית הכשרה בינלאומית שאנחנו מקיימים בישראל. "צעד קדימה" נחשבת לגוף המוביל בעולם בגישה הזו, למעט הונגרה שם גובשת גישת "החינוך המדריך" . הצוות שלנו מייצר קשרים בינלאומיים עם ארגונים דומים בעולם, וממשיך לפתח ולקדם את הגישה החינוכית הזו בישראל.

    עו"ד טומשין: זה נשמע לי חשוב, אבל מאוד יקר. מאיפה הכסף?

    מר סלומון: הפעילות היא אכן מאוד יקרה, מכמה סיבות: אחד, הציוד הנדרש לעזרה לילדים ולמבוגרים הוא מורכב, והוא יקר; הפעילות דורשת כוח אדם בהיקפים מאוד, מאוד גדולים, לשמחתנו גם המדינה לוקחת חלק במימון של מה שאמור להיות למעשה שירות שהמדינה על פי חוק מחויבת לתת, ולכן חלק מהתקציב שלנו מגיע מהמדינה, ושאר התקציב מגיע מאנשים טובים, מחברות, משיתופי פעולה עם עסקים, מתורמים.

    עו"ד טומשין: האם גם המשפחות נושאות בחלק מהעלות הכלכלית של השירותים שאתם מעניקים?

    מר סלומון: למשפחות יש השתתפות מסוימת בעלות. בחלק מן המקרים ההשתתפות מתבצעת דרך המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות שהמשפחות גרות בהן. ההורים נדרשים לשלם לרשות המקומית איזה סכום סמלי, לפעמים מעבר לסמלי, של השתתפות בעלויות. צריך לזכור שלהורים האלה יש המון, המון הוצאות עודפות, בטיפולים פרטיים בשעות אחרי הצהריים, בציוד יקר שהם צריכים לקנות, וגם אם לוקחים בחשבון את הסיוע שמעניקה המדינה ואת הסיוע שעמותות מעניקות, עדיין על המשפחות האלה קיים נטל כלכלי כבד.

    עו"ד טומשין: מר גיא סלומון, מנכ"ל עמותת "צעד קדימה", עמותה שעוסקת בחינוך ושיקום ילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחי ונכויות התפתחותיות, אני מאוד מודה לך.

    טיפ בנושא זכויות הורים לילדים הלוקים בשיתוק מוחי, מאת עו"ד ליאור טומשין

    לילדים צעירים שלוקים בשיתוק מוחי ישנן זכויות שהן יחסית בסיסיות ומוכרות למרבית המשפחות, אבל אני אחזור עליהן בקצרה: ילד, כלומר עד גיל 18, שסובל משיתוק מוחי או מבעיה רפואית קשה אחרת יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל קצבה שנקראת "קצבת ילד נכה", הקצבה הזאת מגיעה עד קצת יותר מ-2,000 ש"ח לחודש, תלוי במידת הלקות שממנה סובל אותו ילד.

    מעבר לקצבת ילד נכה ניתן במקביל לקבל גם קצבת ניידות, אשר גובהה משתנה ממקרה למקרה אבל היא יכולה להגיע גם עד אלפי ש"ח לחודש. הורים לילדים שסובלים מבעיות קשות כאלה יכולים לקבל גם הקלות מרשות המיסים לגבי מס הכנסה.

    כאשר צעיר בעל שיתוק מוחי מגיע לגיל 18 הוא מפסיק לקבל קצבת ילד נכה, אבל קמה לו הזכות להתחיל לקבל קצבת נכות כללית. המבחנים לקבלת קצבת נכות כללית שונים מהקריטריונים לקצבת ילד נכה. כדי לקבל קצבת נכות כללית צריך להוכיח אותו אדם שהנכות שלו היא בדרגת נכות של 40% ומעלה, ושכושר השתכרות שלו נפגע, ושהמשכורת שלו בפועל אינה גבוהה. נכה שמשתכר משכורת חודשית של עד כ-5,400 ש"ח יהי זכאי לקבל קצבת נכות כללית מלאה. גובה הקצבה יפחת בהתאמה אצל בעלי משכורות גבוהות יותר ומשכר מסוים ומעלה לא ניתן לקבל קצבת נכות כללית בכלל. זכות נוספת היא קבלת פטור ממס הכנסה, עניין שרלוונטי במיוחד לכל הלוקים בשיתוק מוחי שהצליחו להשתלב היטב בשוק העבודה ולרשום הכנסה נאה.

    סוגיה מאוד, מאוד חשובה בנושא של אנשים שסובלים משיתוק מוחי, היא סוגיית תביעת הרשלנות הרפואית. ישנם לא מעט מקרים של שיתוק מוחי שניתן להצביע על הגורם לליקוי שאולי הוא כרוך בהתרשלות, מתי הייתה ההתרשלות? לעיתים ההתרשלות היתה במעקב הריון, התרשלות שגרמה נאמר ללידה מוקדמת. לידה של פג גורמת להרבה יותר מקרים של שיתוק מוחין, אז אם הלידה המוקדמת נגרמה כתוצאה מרשלנות במעקב ההיריון, ניתן לקבל על כך פיצוי ופיצוי גבוה.

    לעיתים ההתרשלות התרחשה בלידה עצמה- לעיתים בלידה יש מצוקה עוברית, והרופאים למרות רצון טוב, כושלים וטועים וממשיכים את הלידה בצורה רגילה או לא פותרים את הבעיה, ולאותו עובר נגרמת מצוקה נשימתית, ולאחריה בעיה של שיתוק מוחי. גם במקרים אלה מגיע פיצוי, ופיצוי גבוה.

    לעיתים הבעיה של שיתוק מוחי היא תולדה של הידבקות בזיהום חיידקי, ואם הזיהום היה בבית החולים בפגייה או במחלקה ששם נמצאים הילדים סמוך לאחר לידתם, גם זו עילה לתביעת רשלנות, את התביעה יכולים ההורים להגיש במהלך 7 שנים לאחר שנודע להם על הבעיה הרפואית או הפגם ממנו הילד סובל. לאחר 7 שנים חלה על התביעה התיישנות ולא ניתן להגישה.

    בתביעות רשלנות כאלה נפסקים בדרך כלל פיצויים גבוהים, כי הנכות היא בדרגה גבוהה, כי הלקות היא גבוהה, הפיצויים עשויות להגיע לכמה מיליוני שקלים, אבל כמובן רק באותם מקרים שניתן להוכיח שהייתה התרשלות.


    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד