.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    יישום המלצותיה של וועדת גורן

     וועדת גורן הינה וועדה מיוחדת אשר הוקמה בשנת 2009, שמטרתה הייתה לייצר תהליכי התייעלות נקודתיים הנוגעים לבחינתם של הקריטריונים השונים אשר נדרשו לצורך קבלת זכאות לסיוע מטעם אגף שיקום הנכים השייך למשרד הביטחון. הרקע להקמת הוועדה היו מסקנות וועדת ברודט, וועדה מיוחדת נוספת אשר הוקמה עוד קודם לכן בנובמבר 2006, כמספר חודשים בלבד לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה. וועדת ברודט הצביעה באותה העת, על שורה ארוכה של ליקויים בתקציב הביטחון וכחלק מדוח מסקנותיה, היא העלתה את המלצתה העיקרית כי יש לקיים בצה"ל תוכנית הבראה כללית. במאמר זה אנו נדון בין היתר, במטרות המלאות שלשמה הוקמה וועדת גורן, נסקור את נושא יישום המלצותיה, ונעמוד על השפעתן והשלכותיהן המשפטיות של ההמלצות הללו על זכויותיהם של נכי צה"ל ושל בני משפחותיהם.

     

    בתאריך 12.5.2009התקבלה ע"י ממשלת ישראל "החלטת ממשלה מספר 198", אשר הורתה על הקמתה של וועדה ציבורית מיוחדת שמטרתה היא לבחון בין היתר את אמות המידה וההכרה הקיימים כלפי נכי צה"ל והמשפחות השכולות, תוך בחינת מצבה של אוריינטציית החיסכון כפי שזו הייתה קיימת באותה העת בתקציבו של משרד הביטחון. שמה של הוועדה הזו היה וועדת "גורן", ואלו היו מטרותיה המרכזיות:

     

    • בחינתן של אמות המידה שעל פיהן ניתנת הכרה לנכי צה"ל לצורך קבלת תגמולים, תוך אבחנה ברורה בין חיילים אשר נפגעו כתוצאה ישירה מפעילותם הצבאית לבין אחרים שנפגעו שלא כתוצאה משירותם הצבאי. בהקשר זה, וועדת גורן התבקשה: 

    "לבחון את אמות המידה לזכאות לסיוע מאגף שיקום נכים ומאגף משפחות והנצחה במטרה להביא לייעול ולחיסכון במערכת השיקום, והכול במסגרת התקציב הקיים לאגפי השיקום".

     

    • בחינת אפשרות למתן תשלומים חד פעמיים במקום תגמולים קבועים.

    • בחינתם הקריטריונים לצורך קבלת רכב רפואי.

     

    בשנת 2010 הגישה וועדת גורן את מסקנותיה בנוגע לייעול מערכת השיקום באגף שיקום הנכים ובאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. להלן עיקרי המלצותיה:

     

    1)     לבחון את אמות המידה הנדרשים לצורך קביעת זכאותם של נפגעים ונפגעות יוצאי מערכת הביטחון להיות מוכרים כנכי צה"ל. בכדי לגבש את המלצתה זו, הוועדה בחנה את המצב הקיים שבו נדרשו לצורך קבלת הזכאות שני תנאים ייחודיים:

     

    -          הפגיעה התרחשה במהלך השירות הביטחוני.

    -          הפגיעה התרחשה בעקבות השירות (כלומר, יש להוכיח כי מבחינה משפטית הפגיעה נגרמה מפעילות צבאית כלשהי).

     

    חוץ מהתנאים הנ"ל, וועדת גורן ביקשה להוסיף התניה שלישית, אשר אומרת כי הפגיעה צריכה לנבוע מסיבות ייחודיות ומיוחדות לתנאי השירות כמו פגיעה בעת פעילות מבצעית, להבדיל מסיבות נפוצות של פגיעות באזרחות כמו מחלות או תאונות דרכים. משמעות הדבר היא שחיילים בסדיר וחיילי מילואים הנפצעים, יצטרכו להוכיח כי הפגיעה שקרתה להם נגרמה בהכרח בעקבות שירותם הצבאי ובמהלכו. בנוסף, הוועדה המליצה שלא לתת תגמולים לחיילי סדיר ומילואים אשר נפגעו במהלך חופשה מן השירות כתוצאה מהתנהגות פזיזה. מעבר לכך, הוועדה גם המליצה כי חיילים בסדיר וחיילי מילואים אשר חלו במחלה מסוימת במהלך שירותם הצבאי וכמו כן, אנשי קבע שנפצעו או חלו גם הם במהלך שירותם הצבאי, יצטרכו להוכיח שלנסיבות פגימתם אין כל הקבלה בחיים האזרחיים וכי היא הייתה עשויה להתרחש רק במסגרת הצבאית.    

     

    באחת מהדוגמאות המופיעות בדוח שלה, וועדת גורן מציינת כי חיילים הנפגעים בתאונות דרכים במהלך נסיעה שגרתית, גם אם מדובר בנסיעה שמטרתה הייתה פעילות צבאית, לא יוכרו כנכי צה"ל אלא אם יצליחו להוכיח כי אופייה של הנסיעה היה ייחודי לצבא (כמו נסיעה ברכב מיוחד לצבא שלא ניתן למצוא לו כל מקבילה באזרחות).

     

    2)     מי שלא יוכרו כנכי צה"ל עפ"י המלצות הוועדה החדשות, יזכו לתגמולים מן הביטוח הלאומי כמי שנפגעו בתאונות עבודה.

     

    3)     בהתייחס לאלמנותיהם של נכי צה"ל, הוועדה המליצה על ביטול זכאותן להמשיך ולקבל את תגמולי יקיריהן שנפטרו, אלא אם יוכח כי נפטרו בעקבות נכותם.

     

    4)     בהתייחס לקבלת זכאות לרכבים רפואיים, הוועדה המליצה על ביטול זכאותם לרכבים רפואיים של כל נכה בדרגה כוללת של מעל ל- 50% נכות. כמו כן, היא המליצה על ביטול האפשרות הקיימת לקבל שני רכבים משני גופים שונים (במקום זאת, הוועדה המליצה על קיום מבחן ניידות לכל מבקש).

     

    5)     בהתייחס לנכים שנקבעו להם בין 20%-29% אחוזי נכות, הוועדה המליצה כי הם יוצאו מאגף שיקום הנכים ויזכו לקבל טיפול באמצעות קופות החולים. בנוסף, תינתן להם האפשרות לבחור בקבלת מענקי תגמולים חד פעמיים או בקבלתם של תגמולים חודשיים כפי שאלו נקבעו ב- 'חוק הנכים' (תגמולים ושיקום). על זאת יש להוסיף, כי גם נכי צה"ל בשיעור של 20%-29% אחוזי נכות שכבר מקבלים את התגמולים החודשיים, יהיו רשאים להמירם במידה ויחפצו בכך במענק תגמולים חד פעמי.

     

    הקו המנחה של וועדת גורן, הוא שזכויותיהם של נכי צה"ל הן עדיפות בהרבה על פני זכויותיהם של אלו המוגדרים כ- "נפגעי עבודה". בשל כך, הזכויות וההטבות השמורים לנכי צה"ל יינתנו להם מכורחן של נסיבות ביטחוניות בלבד. בדיוק באופן הזה אגב, הציג משרד הביטחון את דבריו כאשר סיפק את התייחסותו בנוגע לוועדת גורן בתזכיר חוק מיוחד שבא לעגן את המלצותיה.

    המלצותיה של וועדת גורן אומצו בתאריך 8.1.2012 ב- "החלטת הממשלה מספר 4088", כאשר בהמשך הוגשו 2 הצעות חוק: האחת ע"י חבר הכנסת עופר שלח ואחרים פ/ 19/1594, פ/ 281 המאמצת באופן מלא את המלצות וועדת גורן (הצעת החוק הנ"ל עברה את אישורה של וועדת השרים לחקיקה בתאריך 5.7.2015, בכפוף לכך שהמשך תהליך החקיקה יתבצע בתיאום מלא מול משרדי הממשלה הרלוונטיים ומול המוסד לביטוח הלאומי). הצעת החוק השנייה אשר הוגשה ע"י משרד הביטחון מטעמה של הממשלה, ביקשה אף היא לעגן את המלצותיה של וועדת גורן אך היא ביקשה לעשות זאת באופן מרוכך יותר לאחר פרסומה של הצעת תזכיר חוק המתייחס לשינוי מבחני הזכאות עפ"י חוקי השיקום (תיקוני חקיקה), התשע"ד – 2014.

    המלצותיה של וועדת גורן והצעות החוק שבאו בעקבותיהן, מבקשות לייחד את זכויותיהם של נכי צה"ל כזכויות הניתנות להם עפ"י שיקולים ומאפיינים ביטחוניים-צבאיים בלבד, ולהביא בכך לחיסכון תקציבי משמעותי תוך הפנייתם של מי שנפגעו עקב השירות ללא מאפיינים ביטחוניים מובהקים, לקבל זכויות כנפגעי עבודה.

    יחד עם זה, בחלק גדול מן המקרים, סכומי התגמולים הניתנים לנפגעי העבודה הם גבוהים בהרבה משיעור התגמולים של נכי צה"ל. מכיוון שתגמול נפגעי העבודה הוא תלוי הכנסה, אם אנו מדברים על אנשי קבע, מילואים או חובה (ששכרם כנפגעי עבודה יחושב עפ"י השכר הממוצע במשק ולא עפ"י שכר המינימום כפי שנקבע לנכי צה"ל), הרי שתגמולו של חייל אשר הופנה לקבלת פיצויים כנפגע עבודה יהיה גבוה מזה של חייל אחר אשר הוכר כנכה צה"ל ע"י משרד הביטחון (על אף העובדה כי האחרון נפצע במהלכה של פעילות מבצעית).

    כדוגמא לכך, ניתן להתייחס לשני קצינים בכירים המשתכרים כל אחד כ- 20,000 שקלים מדי חודש. לאחד הקצינים, אשר נפצע בפעילות מבצעית ונקבעו לו 20% נכות עפ"י 'חוק הנכים', נקבע תגמול חודשי בסך 967 שקלים. לקצין השני, אשר נפצע כתוצאה מתאונת דרכים בעת שעשה את דרכו לבסיס שבו הוא משרת, נקבעו תגמולים חודשיים במסגרת 'מסלול נפגעי העבודה' אשר עומדים על סך של 3,225 שקלים.

    ומה אנו למדים כאן בעצם?

    וועדת גורן ביקשה לייצר באמצעות המלצותיה -  הפרדה ואבחנה ברורים בין נכי צה"ל שנפגעו עקב פעילות ביטחונית מובהקת לבין אחרים שנפצעו במה שניתן לכנות "פגיעות עבודה". מצד אחד, מטרת העל היא לשמר בצורה המיטבית ביותר את זכויותיהם של נכי צה"ל אשר נפגעו במהלך פעילות מבצעית. מצד שני, אנו עדים למצב בעייתי למדי, שבו חיילים המוגדרים כ- "נפגעי עבודה" יהיו זכאים לקבל תגמולים גבוהים יותר מאשר חיילים המוגדרים כנכי צה"ל.

    לסיכום, המלצותיה של וועדת גורן עוררו קושי ערכי משמעותי, כיוון שהן מייצרות הבחנה בעייתית בין פגיעה של חיילים אשר נפצעו במהלך שירותם הצבאי לבין כאלו שנפגעו ב- "בנסיבות צבאיות מובהקות" (למשל- בפעילות מבצעית). כפועל יוצא מכך, חיילים אשר הוכרו כנפגעי עבודה יוכלו כאמור לזכות בתגמולים גבוהים יותר ובנוסף, כל הניסיון לייצר חיסכון תקציבי עלול בסופו של יום – לעלות דווקא בתוהו.


    צוות עורכי הדין שלנו ב-"מרקמן את טומשין", מספק בין היתר שירותי ייעוץ, הכוונה, וייצוג משפטיים בתובענות המוגשות כנגד משרד הביטחון (לרבות בנושאים מורכבים ורגישים כמו הכרה ומיצוי זכויות של נכי צה"ל)

    לקביעת פגישת התייעצות מקצועית – לחצו כאן

     

     

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד

    חדשות המשרד

    המשך עצור
    עבור לתוכן העמוד