.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    רשלנות באבחונים רפואיים

    לאבחונם של מחלות או של גורמים לכאב כלשהו, יש חשיבות עליונה ולעיתים אף קריטית – בתהליך הטיפולי הכולל שאמור לסייע בפתירתה של בעיה רפואית מסוימת. במקרים שונים של היעדר-אבחון, אבחון מאוחר או חלילה אבחון שגוי, עלול מצבם של מטופלים להידרדר ו\או לגרור אותם לסיבוכים רפואיים מסוכנים. מקרים אלו גם עשויים להיחשב כרשלנות במתן אבחונים רפואיים ולהוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.


    כאשר אנו מגיעים לביקור אצל רופא המשפחה או לביקור אצל כל רופא מומחה אחר, הדבר האחרון (אם בכלל) שאנחנו צריכים לחשוב עליו, הוא שנקבל ממנו אבחון שגוי, מאוחר או שלא נקבל ממנו כל התייחסות הנוגעת לתלונתנו הרפואית. כדוגמא לכך, אפשר לדבר למשל על אבחון שגוי של התקף לב שבמידה והיה מאובחן כראוי, היה ניתן אולי לטפל או לשפר במידת מה את הנזק אשר נגרם לשריר הלב. דוגמא נוספת וקיצונית הרבה יותר, היא מקרים שבהם לא בוצע אבחון בזמן של גידולים סרטניים מסכני חיים.


    חשיבותו של ביצוע אבחון מוקדם

    כהרחבה לדברים האחרונים, אבחונים מוקדמים עשויים להיות בעלי חשיבות מכרעת. בנסיבות רפואיות מסוימות, אבחון מוקדם יכול להציל את החיים. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא גילויים המוקדם של גידולים ממאירים כדוגמת סרטן העור מסוג מלנומה. למרות שמדובר בסרטן העור האלים ביותר, גילויו המוקדם מגדיל באופן משמעותי את הסיכויים להחלמה. לעיתים תסמיניה של מחלה מסוימת עשויים להופיע רק בשלבים מאוחרים, והרופא המטפל עלול להחמיץ את האבחון הראשוני. אבחונים הנעשים בשלב מאוחר מדי, עלולים לסכן את בריאותו של המטופל, להוביל לסיבוכים רפואיים מיותרים ואף לגרום למותו בטרם עת. 


    כיצד אמור להתבצע אבחון רפואי?

    כמדי שנה, מגיעות אל בתי המשפט בישראל תביעות רבות בגין רשלנות רפואית של אבחונים שגויים, מאוחרים או כאלו שלא ניתנו למטופלים כלל. בכדי להכריע בשאלה המשפטית - האם הייתה רשלנות במתן האבחון הרפואי או שלא, יש לבחון את הסטנדרטים הרפואיים הסבירים המתבקשים בעת ביצוע הבדיקה. 


    בכדי שיוכלו לבצע אבחון נכון (ובזמן), על הרופאים להיות קשובים במיוחד לתלונותיהם של מטופלים ולהתייחס לתלונות הללו בכובד ראש. בנוסף, אל להם לרופאים להישען על הנחות אבחוניות מוקדם מדי, כן לדאוג לתשאל באופן מעמיק את מטופליהם, ובמידת הצורך, גם לדאוג להפנותם להמשך טיפול מול גורמים רפואיים מומחים נוספים.


    ככל שרופאים יתנהלו ביתר פתיחות, הקשבה וחשיבה עצמאית ופחות מתוך קיבעון והנחת הנחות, יגדלו הסיכויים לכך שהם יספקו אבחונים מדויקים ומהירים יותר עבור מטופליהם. 


    האם כל טעות באבחון רפואי בהכרח נחשבת לרשלנות רפואית?

    מתוך הנחת יסוד רציונאלית, אנו עשויים לחשוב כי כל מה שנופל תחת ההגדרה של 'אבחון רפואי שגוי' בהכרח ייחשב לרשלנות רפואית. ויחד עם זה, דווקא ההיפך הוא הנכון. התנהלות רשלנית פוטנציאלית של רופא – תיבחן רק ביחס לנזקים ש"הרופא הסביר" היה צופה בעצמו את התרחשותם. במילים אחרות, רק טעויות הממחישות סטייה של ממש מן הסטנדרט הרפואי המקובל, יוכלו להיחשב כאקט של רשלנות רפואית. 


    על מנת להוכיח רשלנות רפואית במתן אבחון, יש לבדוק בין היתר את האופן בו ביצע הרופא המטפל את תחקורו הרפואי. בהמשך, יש לבחון כמובן האם כלל האבחון היה שגוי והאם הרופא ידע להתייחס בצורה הנכונה לתסמינים או לנתונים קודמים שהוא כבר היה מודע אליהם. 


    מה חשוב לדעת בעת הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון?

    ראשית, מומלץ לפנות להתייעצות מול עורך דין מומחה אשר מכיר מבחינה משפטית את תחום הרשלנות הרפואית על בוריו. בין אם מדובר באבחון רפואי שגוי, מאוחר או כזה שלא ניתן כלל, חשוב מאוד לדאוג לאיסופו של כלל החומר הרפואי הרלוונטי , מה שיכול לסייע בביסוסן ובחיזוקן של טענותיכם המרכזיות בתביעה.

    עוד חשוב לציין, כי תביעות בגין רשלנות רפואית מחייבות את הצגתה של חוות דעת רפואית ומקצועית המסופקת על ידי מומחים (במקרים רבים, מדובר ברופא מומחה הממונה מטעם בית המשפט המתייחס באופן מקצועי וערכי למקרה הנדון). 


    אנו חוזרים ומדגישים את חשיבותו של איסוף החומר הרפואי הרלוונטי, שכן הוא יכול לסייע במיוחד בהוכחת קיומה של רשלנות רפואית באבחון.


    כיצד מתייחס בית המשפט לתביעות בגין רשלנות רפואית?

    כאשר מדובר בתביעות אשר נוגעות לרשלנות רפואית כזו או אחרת, בית המשפט פועל על פי 2 מבחנים מרכזיים:


    ה"רופא הסביר": באמצעות מבחן הרופא הסביר, בוחן בית המשפט את התנהלותם המקצועית של צוותי הטיפול ו\או של הרופאים עצמם, ובודק האם הם סטו מן הסטנדרט הרפואי המקובל אשר מתבקש מהם בתחומם. בתוך כך, נבחנות מידת הזהירות שננקטה לצד עמידה בכללים מחייבים, ונבחנת גם מידת התאמתה של ההתנהלות המקצועית ביחס לאמות המידה הנדרשות בעת מתן טיפול רפואי.


    במקרים שונים כמו אי ביצוע מעקב והתחקות אחר היסטוריה רפואית, אי הפניית מטופל לביצוע בדיקות מחייבות ו\או מקרים בהם יבצע הרופא אבחון שגוי, יכול בית המשפט לקבוע כי מדובר ברשלנות רפואית ולפסוק פיצויים משמעותיים לטובתם של התובעים. 


    הקשר הנסיבתי: באמצעות בחינת הקשר הנסיבתי, יבקש בית המשפט לבדוק האם קיים קשר ישיר בין התנהלות רשלנית שבוצעה לכאורה לבין נזק רפואי אשר נגרם למטופל. בין היתר, יתקיים דיון סביב שאלות כגון:

    1. "האם האבחון השגוי\המאוחר היווה גורם ישיר לנזק שנגרם למטופל"? 
    2. "האם הייתה אפשרות לקצר את סבלו"?
    3. "האם גילוי מוקדם של המחלה יכול היה למנוע אותה\להאריך את חייו של המטופל"?
    4.  ועוד...


    אני חושד כי הנזק הרפואי שנגרם לי הוא תוצאה ישירה של רשלנות רפואית. כיצד עליי לפעול?

    אם אתם סבורים כי נגרם לכם נזק בריאותי כתוצאה מרשלנות רפואית, אלו הם השלבים המרכזיים שמומלץ לכם לפעול לפיהם:


    1. איסוף של כלל המסמכים והתיעודים הרפואיים.
    2. פנייה ישירה לעורך דין מומחה המטפל במקרים של רשלנות רפואית (מומלץ אף לחפש באופן נקודתי עורך דין המטפל בתחומים רפואיים ספציפיים). עורך הדין אמור לדאוג (במידת הצורך) להפנות אתכם לביצוען של בדיקות רלוונטיות ולקיים התייעצות נוספות מול מומחים. המטרה היא לבחון האם קיימת עילה מוצדקת להגשת תביעה בגין רשלנות.
    3. במידה ונמצאה עילה חזקה דיה, החומר הרפואי יועבר לעיונו של מומחה בתחום הרפואה הספציפי, והאחרון ידאג להעביר חוות דעת רפואית ומקצועית אשר תוכל לסייע בחיזוקן של הטענות המרכזיות בתביעה.

    חוות דעת רפואיות הן מסמך ראייתי בעל חשיבות ראשונה במעלה, ובית המשפט מייחס להן ערך רב בכל מקרה של תביעה בגין רשלנות רפואית.


    • עורך הדין דואג לייצוגו של התובע במהלך דיון בתביעתו בבית משפט, ומבקש להוכיח את קיומה של התנהלות רפואית מרושלת בעזרת מבחני "הרופא הסביר" ו-"הקשר הנסיבתי", ובאמצעות הצגת חוות דעתו הרפואית של המומחה. במידת הצורך,  עורך הדין יציג ראיות נוספות העשויות לחזק את טענות התביעה המרכזיות (רישומים רפואיים, עדויות ועוד).

    מה הוא גובה הפיצוי הנפסק במקרים של רשלנות רפואית באבחון?

    במידה ומתקבלת הכרעה משפטית כי רשלנות רפואית באבחון שגוי, מאוחר או חסר היו הגורם הישיר לנזק שנגרם למטופל, האחרון יהיה זכאי לתשלום פיצויים גבוה – הן מהמוסד הרפואי שטיפל בו והן באופן ישיר מהרופא שהתרשל בתפקידו. 


    את הנזקים הנגרמים למטופל בעקבות רשלנות רפואית ניתן לחלק לשניים:


    1. נזקי ממון: אובדן יכולת העבודה, הוצאות עבור שיקום, סיעוד, קבלת טיפול רפואי ועוד.
    2. נזק בלתי ממוני: כאבים, פגיעה באיכות החיים (לרבות ביכולת לפעול באופן אוטונומי), קיצור תוחלת החיים ועוד. ככל שהנזק הוא חמור יותר, כך הפיצויים שייפסקו לטובת התובע יהיו גבוהים יותר (לעיתים מדובר בסכומים המגיעים למיליוני שקלים).

    במשרד עורכי הדין "מרקמן את טומשין", אנו מטפלים בין היתר גם במקרים מורכבים במיוחד כמו רשלנות במתן אבחונים רפואיים. צוות המשפטנים המנוסה של משרדנו ידאג ללוות אתכם עד ל-מיצוי מלא של זכויותיכם.


    אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בכדי לקבל ייעוץ ראשוני ומקצועי ללא כל התחייבות! פלאפון ישיר למנהל המחלקה: 054-2871851.


    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד

    חדשות המשרד

    המשך עצור
    עבור לתוכן העמוד