.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    רשלנות רפואית במקרים של אבחון וטיפול בהשמנת יתר

    השמנת יתר (obesity morbid) היא תופעה של הפרעת אכילה אשר מובילה למצב של עודף משקל בגוף האדם (למעלה מ-20% מהמשקל הנורמטיבי). אנשים הלוקים בהשמנת יתר נוטים לצרוך כמויות גדולות מאוד של אוכל, וברוב המקרים הם סובלים מליקוי ייחודי של אי הגעה לתחושת שובע מלאה. מדובר בתופעה הנחשבת לאחת התחלואות הקשות ביותר של העולם המערבי. בארה"ב למשל, כ-35% מהנשים ו-31% מהגברים סובלים מבעיה של משקל עודף. יתרה מזאת, מרבית המבוגרים הסובלים ממצב של השמנת יתר סבלו מן הבעיה הזו גם בילדותם. אצלנו בישראל אגב, הנתונים המספריים הם מדאיגים מאוד. בדו"ח מיוחד שפורסם לקראת סוף 2018 ע"י הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה, נמצא כי מחצית מן האוכלוסייה בישראל (48%) סובלת מעודף משקל או ממצב של השמנה (ליתר דיוק, מדובר ב-55% מקרב הגברים ו-41% מקרב הנשים).

     

    על אף שמדובר בתמונת מצב עגמומית מאוד, לרפואה המודרנית והמתקדמת של ימינו ישנם כלים ושיטות טיפול אשר יכולים לסייע לסובלים מהשמנת יתר להתמודד עימה בהצלחה. יחד עם זה, במקרים בהם הגורם הרפואי הרלוונטי מאבחן או מעניק טיפול בצורה בלתי תקינה, עשוי להיגרם נזק משמעותי למטופלים מה שעלול להוביל לתביעה בגין רשלנות רפואית.

     

    השמנת יתר נחשבת למחלה לכל דבר

    ככלל, השמנה מתפתחת כתוצאה מחוסר איזון בין אנרגיה גדולה הנכנסת לגוף לבין אנרגיה פחותה היוצאת ממנו (בגלל פעילות גופנית ברמה ירודה מאוד). ההשמנה מוגדרת בחלקים נרחבים בעולם (ולאחרונה גם בישראל) כמחלה לכל דבר, כאשר הגורמים להיווצרותה עשויים להיות קשורים בגנטיקה ובסביבה. ההיבט הגנטי הוא מורכב מאוד, אך על פי מחקרים שונים שנערכו בנושא, עולה כי יש לו משקל לא קטן בכל מה שקשור להתפתחותה של השמנת יתר. הגורם הסביבתי להשמנה תלוי במגוון פרמטרים, וביניהם ניתן למנות משתנים חברתיים, התנהגותיים, תרבותיים ונפשיים.

     

    ריכוז של גורמי הסיכון המרכזיים להשמנת יתר:

     

    -          רקע משפחתי של השמנת יתר.

    -          אורח חיים לא בריא ונטול פעילות גופנית.

    -          נטילת תרופות.

    -          רקע פסיכו-סוציאליסטי .

    -          מחלות אנדוקריניות למיניהן.

     

     

    סיבוכים פוטנציאליים העלולים להיגרם כתוצאה מהשמנת יתר

    עודף שומנים בגוף הוא מצב בלתי טבעי וההשלכות הרפואיות הנגזרות ממנו עלולות עשויות מסוכנות מאוד.

     

    הנה רשימה של מחלות ומצבים רפואיים אשר עלולים להיגרם כתוצאה ישירה מהשמנת יתר:

    • סוגרת מסוג 2.
    • היווצרותם אבנים בכיס המרה.
    • היפרליפידמיה.
    • התפתחות דום נשימה במהלך השינה.
    • יתר לחץ דם.
    • אי ספיקת לב.
    • מחלות לב כליליות.
    • התפתחות מומים אצל עוברים.
    • התפתחות של סרטן השד, סרטן צוואר הרחם וסרטן השחלות.
    • התפתחות של סרטן המעי הגס והערמונית (אצל גברים).
    • ועוד... 

    לצד העלאת הסיכון המוגבר לפתח בעיות רפואיות קשות, השמנת יתר עשויה להשפיע על היבטים נוספים ומרכזיים בחיינו כמו הפן החברתי (אפליה על רקע המחלה, בידוד חברתי, פיתוח מצבי רוח דיכאוניים ועוד) והפן התעסוקתי (הקטנת הסיכויים להתקבל לעבודות מסוימות).

     

     

    אבחון וטיפול בהשמנת יתר

    אחת הדרכים המקובלות היום המסייעת להעריך האם אדם סובל מהשמנת יתר, היא באמצעות מדד שנקרא BMI (Body Mass index או משקל הגוף חלקי הגובה).

     

    להלן הסברים קצרים על מדדי ה-BMI השונים:

     

    -          BMI בסולם של מתחת ל-18.5 – מצב של תת משקל המעיד על בעיה בתזונה.

    -          BMI בסולם הנע בין 18.5 ל-24.9 – מצב המוגדר כמשקל תקין.

    -          BMI בסולם הנע בין 25 ל-34.9 – מצב המוגדר כהשמנת יתר מדרגה 1.

    -          BMI בסולם הנע בין 35-39.9מצב המוגדר כהשמנת יתר מדרגה 2.

    -          BMI בסולם של 40 ומעלה – מצב המוגדר כהשמנת יתר מסוכנת ואף קיצונית (Severe\morbid obesity).

     

    חשוב לחדד כי מדד ה-BMI אינו בוחן את מצב פיזור השומן בגוף בצורה ישירה. כמו כן, הוא אינו מתייחס בהכרח לפרמטרים שונים כמו מין, גיל, מסת שריר, מיקום רקמת השומן ועוד.

     

    דרכים נוספות שיכולות לסייעת למדידת השמנה הן ביצוע שקילה תת-מימית וסריקת DXA (אמצעי מיוחד שיכול לבחון בצורה מדויקת את המסה של רקמת השומן, השרירים והעצמות בגוף). חשוב לציין, כי השיטות הנ"ל אינן נמצאות ברמת זמינות גבוהה, וכי תיעוד מדדי ההשמנה במערכת הבריאות מבוסס על מדד ה-BMI.

     

    בסיכומו של דבר, מדד ה- BMIוהדרכים הנוספות המודדים השמנה הם בגדר כלים חלקיים בלבד, ויש צורך לבצע בדיקות רפואיות נוספות אשר תוכלנה לסייע באבחון נכון ומדויק יותר של הסיכויים לפתח השמנת יתר. מכאן כמובן, הגורם הרפואי נושא באחריות מכרעת בכל הנוגע לתהליך האבחון והטיפול בהשמנת יתר וכל סטייה שלו מן הנורמות והסטנדרטים המקצועיים המקובלים, עשויה לעורר עילה להגשת תובענה בגין רשלנות רפואית.

     

    הדרך הטבעית והמסורתית לטפל בבעיות של שמנה היא באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא. אחת ההמלצות העיקריות היא להגביל את צריכת הקלוריות המגיעה משומן ומסוכרים, ובמקביל להעלות את כמות הצריכה של פירות וירקות, קטניות ודגנים ולדאוג לבצע פעילות גופנית על בסיס קבוע (עבור ילדים – מומלצת פעילות גופנית של לפחות שעה ביום, ועבור מבוגרים –פעילות גופנית של מינימום 150 שעות שבועיות). בטרם ההחלטה להיכנס למשטר דיאטטי כזה או אחר, חשוב להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך אשר יוכל להתאים עבורכם תוכנית תזונה אישית.

     

    דרך טיפול נוספת בבעיות של השמנה היא באמצעות קבלת תרופות. חובה כמובן לפנות ולהתייעץ עם הגורם הרפואי המתאים, ולהשתמש בתרופות המומלצות על ידי משרד הבריאות בלבד

     

    את התרופות המסייעות לטיפול בהשמנת יתר ניתן לחלק ל-2 קטגוריות מרכזיות:

     

    • תרופות להקטנת ספיגת השומנים במעי: בזכות יכולתן להקטין את הצריכה הקלורית אשר מגיעה ממקור שומני, תרופות אלה יכולות לסייע במיוחד בתהליך ההורדה במשקל. לצד השימוש בתרופות מסוג זה, חשוב להקפיד גם על שמירה  על אורח חיים בריא יותר ולבצע פעילות גופנית באופן תדיר.

    • תרופות נוגדות תיאבון המגבירות את תחושת השובע: תרופות ייחודיות המשפיעות על מוליכי העצבים המרכזיים במוח ובכך מסייעות בדיכוי התיאבון ובהגברה של תחושת השובע. לתרופות מסוג זה קיימים תופעות לוואי רבות הכוללות עלייה בלחץ הדם והדופק, אי ספיקת כליות וכבד, פיתוח מחלות לב איסכמיות ואף אפשרות ללקות באירועים מוחיים. לכן, בטרם תחליטו ליטול תרופות מסוג זה חובה עליכם להתייעץ עם הרופא המטפל בכדי להכיר ולהעריך נכונה את כל גורמי הסיכון.

     

    דרך הטיפול השלישית, הרלוונטית רק במקרים קיצוניים של השמנה, נקראת ניתוח בריאטרי (המוכר יותר כניתוח לקיצור קיבה). הניתוח הבריאטרי מתאים בעיקר עבור אנשים אשר סובלים מהשמנת יתר חולנית.

     

    סוגים נפוצים של ניתוחים בריאטריים:

     

    • ניתוח הצרת קיבה בטבעת: ניתוח שבמרכזו מתבצעת התקנת טבעת מיוחדת מסביב לחלקה העליון של הקיבה. בצורה כזו נוצר כיס קטן בקיבה המאפשר לייצר מגבלה בכניסת האוכל ולהוביל לתחושה מהירה יותר של שובע.

    • ניתוח שרוול קיבה: בניתוח שרוול מתבצעת כריתה של כ-90% מן הקיבה המקורית, והחלק שנותר לאחר מכן נראה כשרוול צר ומוארך. בעוד הנפח הרגיל של הקיבה עומד על 1000 סמ"ק, לאחר הניתוח הוא יעמוד על 100 סמ"ק (עשירית) בלבד. הקטנת נפח הקיבה מאפשרת לצמצם בצורה משמעותית את כמות האוכל הנצרך, מה שמוביל לתחושת שובע מהירה יותר ובסופו של דבר לירידה ניכרת במשקל.

    • ניתוח מעקף קיבה: ניתוח מעקף קיבה נחשב לניתוח הבריאטרי הנפוץ ביותר (הוא מהווה סדר גודל של בין 60%-70% מכלל הניתוחים הבריאטריים). בניתוח מעקף הקיבה מתבצע נטרול של רוב הקיבה, מה שמוביל להקטנה משמעותית ביכולת הקיבולת שלה וליצירת ספיגה מתונה יותר של המזון הנכנס לגוף.

     

    חשוב כמובן לחזור ולציין, כי בטרם ההחלטה לבצע ניתוח כזה או אחר, עליכם להתייעץ עם הגורם הרפואי המתאים ולקבל ממנו את כל המידע הרלוונטי הנוגע לאותו ניתוח (לרבות פירוט מלא של כלל גורמי הסיכון וקבלת מידע על דרכים אלטרנטיביות לטיפול).

     

    באילו מקרים האבחון והטיפול בהשמנת יתר עלולים להיחשב לרשלנות רפואית?

    ככלל, כל מקרה שבו התנהלותם המקצועית של צוות\רופא מטפל אינו עומד במבחן "הרופא הסביר" (כלומר, שהם לא פועלים בהתאם לסטנדרטים ונורמות המצויים מהם), יהיה עשוי להיחשב לרשלנות רפואית.

     

    כאשר מדובר איפוא באבחון ובטיפול בהשמנת יתר, ניתן להתייחס למצבים המצבים הבאים כאל מקרים של רשלנות רפואית:

     

    -          אי אבחון, אבחון שגוי או אבחון מאוחר מדי של השמנת יתר.

     

    -          אי הפנייה לביצוע בדיקות נדרשות עפ"י הצורך: בדיקות אק"ג, בדיקות הדמיה (צילומי חזה, בטן, גסטרוסקפיה, אולטרא-סאונד ועוד), בדיקות דם (בדיקות כלליות, בדיקת תפקוד של בלוטת התריס, רמת סוכרים בדם ועוד).

     

    -          מתן טיפול תרופתי שאינו מתאים.

     

    -          ביצוע חלקי\ רשלני של בדיקות נדרשות.

     

    -          אי מתן הערכה תזונתית או מתן הערכה שאינה נכונה.

     

    -          אי מתן הסברים בנוגע לתהליכי ניתוח שונים (לרבות הסברים על גורמי הסיכון הקיימים בהם).

     

    -          התנהלות רשלנית ומסכנת חיים במהלך ביצוע ניתוחים להצרת קיבה.

     

    -          מעקב רפואי רשלני לאחר ניתוח (למשל – אי אבחון סיבוכים אשר נגרמו כתוצאה ממנו).

     

    במרכזה של כל תביעה העוסקת ברשלנות רפואית, על התובעים להוכיח שתי טענות מרכזיות:

    • התרחשה רשלנות רפואית.
    • הרשלנות הרפואית הזו גרמה לנזק בריאותי לנבדק\למטופל.


    בכדי לבסס ולחזק את טענותיהם הנ"ל, התובעים נדרשים להציג בפני ביהמ"ש את כלל האסמכתאות והתיעודים הרפואיים הרלוונטיים המתקשרים למקרה הנדון. בנוסף לכך, עליהם להציג חוות דעת רפואית ומקצועית של מומחה, כאשר המטרה היא להדגיש בפני השופט כי התנהלותו של הגורם הרפואי הייתה בהכרח בלתי סבירה.

     

    אם בסופו של דבר ייקבע ע"י ביהמ"ש, כי קיים קשר נסיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין נזק אשר נגרם למטופל, יהיו עשויים להיפסק לטובת הנפגעים\התובעים סכומי פיצויים גבוהים במיוחד. ככל שחומרת הפגיעה תהיה חמורה יותר, כך גובה הפיצויים עשוי להיות משמעותי הרבה יותר (לעיתים גם בסכומים המגיעים למיליוני שקלים). בסכומי הפיצויים הנקבעים ע"י בית המשפט משוקללים נזקים שונים כגון: עוגמת נפש, סבל, כאב, פגיעה בכושר העבודה, קיצור תוחלת החיים והוצאות רפואיות עתידיות.

     

     

    חושדים כי מגיע לכם פיצוי עקב רשלנות רפואית?

     

    במשרד עורכי הדין שלנו "מרקמן את טומשין", תזכו למצוא את המעטפת המשפטית והאנושית שלה אתם זקוקים. לאורך השנים, משרדו צבר ניסיון נרחב ומשמעותי בטיפול במקרים סבוכים של רשלנות רפואית. אנו נדאג ללוות אתכם עד למיצוי מלא של זכויותיכם – בהתחייבות!

     

    לחצו כאן ליצירת קשר מיידי עם משרדנו.

     

     

     

     

     

     

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד

    חדשות המשרד

    המשך עצור
    עבור לתוכן העמוד