.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    הלם קרב (פגיעה נפשית)


    מדינתנו האהובה, למרבה הצער, מכירה היטב את עניין המלחמות והקרבות העיקשים למן הרגע הראשון שבו היא הוקמה ועד לימינו אנו. אנשים רבים בישראל אשר שירתו במערכת הביטחונית חוו תופת זוועות כזו או אחרת, כאשר אלפי חיילים מתוכם שבו בחזרה אל ביתם כשהם סובלים מפגיעות נפשיות המתבטאות בהלם קרב או בפוסט טראומה. אותם אנשים, בחלקם, גם שנים רבות לאחר שסיימו את שירותם הצבאי, ממשיכים לחוות בנפשם את זוועות המלחמה הקשות אשר מסרבות להרפות את מחשבתם ואשר גורמות לשגרת חייהם להפוך לקשה מנשוא. במאמר זה אנו נדון בין היתר, בהכרה המשפטית בנכותם של הלומי הקרב.


    פרט להרס, כאב וצער כבדים שהם נחלתן הבלתי נמנעת של כל המלחמות והקרבות, ישנם אנשים אשר חוזרים הביתה מן הלחימה כאשר בחלקם הם שבים עם פגיעות בנפשם. אלו הם הלומי הקרב, בני אדם שנשלחו היישר אל שדות הקטל ושראו וחוו על בשרם את תופת המלחמה ואת זוועותיה. "הלב קרב" מוכר כתופעה פסיכולוגית הנפוצה בעיקר אצל גברים, כאשר לפחות בין 10%-15% מן החיילים אשר השתתפו במלחמות ובקרבות, מדווחים על סימנים כאלו ואחרים שיכולים להעיד על כך כי הם סובלים מהלם קרב. בחלק גדול מן המקרים, מדובר בתופעה החולפת מאליה זמן מה לאחר שמסתיימת הלחימה.


    הלם קרב עשוי להשפיע ברמות שונות ובאופנים שונים על כל אחד מאלו הלוקים בו. יש נפגעי הלם אשר עלולים לסבול ממנו גם שנים רבות לאחר הלחימה, וזה עשוי לעורר אצלם התפתחות של 'הפרעת דחק פוסט-טראומטית' (או Post Traumatic Stress Disorder – PTSD). יש לציין אגב, כי 'הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית' היא תופעה שעשויה להופיע גם אצל נפגעי תאונות דרכים, קורבנות שחלילה חוו התעללות מינית קשה או אצל אנשים אשר חוו אירועים קשים מאוד שכמעט והסתיימו במוות.


    "מדינה בהלם" – נתונים על הלומי הקרב בישראל

    במדינת ישראל חיים כיום כמה אלפי בני אדם אשר נפגעו מהלם קרב. הביטוי לפגיעתם יכול להופיע בדרגות משתנות, כאשר במקרים קיצוניים מדובר באובדן שליטה טוטאלי על חייהם. הנקודה המרכזית המשותפת אצל מרבית נפגעי הלם הקרב, היא שהם חוזרים וחווים שוב ושוב את אותו אירוע טראומטי בדרכים של הזיות, אשליות, פלשבקים או חלומות אשר משחזרים בצורה מדוקדקת ומלאה את כל פרטי המאורעות. יש להוסיף כי ישנם המון גורמים שונים אשר עלולים לשמש כטריגר המחייה ומציף את הטראומה. אלו יכולות להיות מילים, ריחות או צלילים ספציפיים המסמלים או מזכירים לנפגע את המאורעות הקשים שחווה.


    הסימפטומים האופייניים במצבים של הלם קרב

    כאשר הטראומה חוזרת ומתעוררת אצלם מחדש, נפגעי ההלם עשויים לחוות תסמינים שונים כגון האצה משמעותית בקצב פעימות הלב, זיעה מוגברת, עלייה דרמטית בנתוני לחץ הדם, רעדים בלתי נשלטים ועוד. לצד הסימפטומים הפיסיים, ישנן כמובן ההשפעות הנפשיות אשר עשויות להתבטא בחרדות, בעיות שינה חמורות, חוסר שקט והתפרצויות זעם, פגיעה ביכולות הרגשיות, נטייה לדיכאונות ועוד. בנוסף, נפגעים רבים מתמכרים לסמים ולאלכוהול בכדי לברוח ולהדחיק את הזיכרונות הטראומטיים אשר רודפים אותם.


    דרכי הטיפול וההתמודדות עם הלם הקרב

    נכון להיום, הדרכים הידועות והמקובלות לטיפול בהלם קרב הן שימוש באמצעים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. בטיפולים עצמם נעשים ניסיונות נקודתיים לסייע למטופלים למצוא את "נקודת ההתחלה", כלומר, לשוב אל האירועים שעוררו בהם את הטראומה ולהתמודד איתם. ישנן גם דרכי טיפול אחרות כמו טיפולים קבוצתיים או מתן תרופות, כאשר במקרים מסוימים, למרבה הצער, גם בני או בנות הזוג של הנפגעים עשויים להזדקק לטיפול נפשי כיוון שהם מושפעים בעצמם מן הנזק הנגרם להם כתוצאה מהלם הקרב של יקירם.


    הכרה בהלומי הקרב כנכי צה"ל וקבלת פיצויים ממשרד הביטחון
    כאמור, אנשים רבים במדינת ישראל סובלים מהלם קרב או מפוסט טראומה אשר נגרמו להם כתוצאה משירותם במערכת הביטחונית. בהקשר זה יש לציין, כי עם שוך הקרבות של מלחמת יום הכיפורים, ישראל החלה להכיר בנכותם הנפשית של הלומי הקרב אשר ביקשו בסה"כ להיאבק ברמה היומיומית בכדי להצליח לתפקד ולהשתלב במעגלי העבודה והחברה הישראלית ולחיות את חייהם ככל האדם. מתוקף ההכרה בפגיעתם הם הוכרו במשרד הביטחון כ"נכי צה"ל" והם היו זכאים עתה לקבל זכויות ופיצויים – עפ"י החוק.


    בכדי להיות מוכרים כנכי צה"ל, יש להוכיח כי הפגיעה שממנה נפגעתם אכן קשורה בשרותכם הביטחוני (למשל- כחיילים בצבא או כסוהרים במשטרה). ככל שמדובר בהליך הוכחת הפגיעה, כשמדובר בנכות פיסית זה קל יותר להצביע על הקשר הנסיבתי כיוון שישנם ממצאים גופניים אשר יכולים להעיד עליה בצורה גלויה. לעומת זאת, כאשר מדובר בצורך להוכיח הלם קרב, מדובר כבר בסיפור שהוא הרבה יותר מורכב. ראשית, הלם קרב הוא תופעה הנסתרת מן העין ושנית, לעיתים הוא עשוי להופיע רק לאחר שנים רבות. ואם אלו הם פני הדברים, כיצד יכולים הלומי קרב ממערכת הביטחון לקבל הכרה בנכותם?

    בואו ונבחן זאת יחד...
    קודם כל, בכדי שאדם אשר השתייך למערכת הביטחונית יוכל לקבל את ההכרה בו כהלום קרב, עליו להוכיח כי חווה איזשהו מאורע טראומתי אשר גרר והוביל אחריו לחץ נפשי כבד. בין היתר, אלו יכולים להיות אירועים כגון אובדן חברים במהלך הקרב, היתקלות מסכנת חיים עם מחבלים, פגיעה ממשית בגוף או הינצלות מניסיון פיגוע. חשוב להדגיש אגב, כי לא בכל המקרים קיים צורך להוכיח את התרחשותם של אירועים טראומטיים. לעיתים ביהמ"ש יוכל להסתפק בהוכחה, כי תנאי הלחץ הקשים אשר נבעו מתפקיד תובעני במיוחד, היו הגורם הישיר לקריסה הנפשית או חלילה להתפתחותה של מחלת נפש קשה.

    בין אם הטראומה הנפשית שחווה הנפגע נגרמה לו בדרך כזו או אחרת, עליו להוכיח, לפני הכול, כי היא אכן קיימת. בכדי לעשות זאת, הוא יצטרך להציג מסמכים רפואיים ופסיכיאטריים המעידים בהכרח כי הוא סובל מהפרעה נפשית (לצד זאת, ניתן להציג אי אילו ראיות המעידות על הצורך להשתמש בכדורי הרגעה ובתרופות פסיכיאטריות, כולל הצגת עדויות מבני משפחה וחברים אשר יכולים להעיד על שינויים בהתנהגות ועל מצב כללי של אי יציבות נפשית).


    ככל שמדובר הלם קרב המתקשר לאירוע טראומתי, התובע יצטרך להוכיח כי הפגיעה הנפשית שנגרמה לו נובעת מאותו האירוע (למשל- פציעה בקרב שבו השתתף הנפגע כחייל אשר שירת בצה"ל). קושי ההוכחה עשוי לגבור ולעלות, כאשר הטראומה הנפשית נובעת מכמה גורמים שונים או מופיעה רק לאחר תקופה ממושכת מאוד.

    על כל פנים, מוטב לדאוג להמצאתם של המסמכים הרפואיים ושל הראיות הרלוונטיות מוקדם ככל הניתן. לצד אלה, ניתן להוסיף ולהציג חוות דעת רפואית ומקצועית של מומחה אשר יכולה לבסס ולחזק את טענת התביעה המרכזית – כי קיים קשר נסיבתי בין תנאי שירותו הביטחוני של הנפגע לבין הפגיעה הנפשית שנגרמה לו.


    חשוב לדעת!
    "חיילים הטוענים כי לקו בהלם קרב יהיו רשאים לקבל טיפול ממשרד הביטחון, עוד בטרם עברו בדיקה של וועדה רפואית מיוחדת שמטרתה היא לבחון ולקבוע האם הם זכאים לפיצויי נכות. חיילים ולוחמים אשר חוו טראומה נפשית יוכלו לטפל במצוקתם ב- "מרכז להלומי קרב", הנמצא בסמיכות לביה"ח תל-השומר".


    ברמת העיקרון, ניתן להגיש תביעות לקבלת הכרה ופיצויים ממשרד הביטחון עד שלוש שנים לאחר מועד הפגיעה. אך כשמדובר בפגיעות של הלם קרב, יש מקרים בהם ניתן להגיש את התביעה גם הרבה מעבר לשלוש שנים, כיוון שלעיתים הפגיעות הנפשיות תחלנה להופיע רק לאחר שנים רבות. חשוב לדעת כמובן, כי ככל שחולף זמן רב יותר בין האירוע הטראומתי במלחמה ובין התפרצותה של ההפרעה הנפשית והגשת התביעה בגינה, הקושי להוכיח את הקשר הנסיבתי רק הולך ועולה. ובכל מקרה, מומלץ לפנות ולהתייעץ מול עורך דין מנוסה ומומחה אשר עוסק בהגשת תביעות כנגד משרד הביטחון.


    צוות עורכי הדין שלנו ב-"מרקמן את טומשין", מטפל בין היתר בסוגיות מורכבות במיוחד הקשורות בהגשת תובענות כנגד משרד הביטחון.

    פנו אלינו, עוד היום ואנו נדאג להעניק לכם את כל הייעוץ, ההכוונה והליווי המשפטיים הנדרשים בכדי שתוכלו לזכות ולמצות את זכויותיכם – במלואן!

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד

    חדשות המשרד

    המשך עצור
    עבור לתוכן העמוד