.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    רשלנות רפואית במקרים של הריון בסיכון גבוה

    מצד אחד, תקופת ההריון היא אחת התקופות המשמחות והמרגשות ביותר בחייהם של אנשים. מצד שני, חשוב לזכור כי הריון הוא קודם כל מצב רפואי אשר עשוי להיות כרוך ברמות סיכון משתנות. במקרים מסוימים, הריונות יכולים להיחשב כ-'הריונות בסיכון גבוה'. משמעותו של דבר, היא שהגורם הרפואי נדרש לבצע מעקב צמוד ומתמשך אחר מצבה של האם. כמו כן, עליו ליידע אותה בכל ממצא חשוד אשר עשוי להתעורר במהלך תקופת ההריון. כל סטייה מן הסטנדרטים הרפואיים המחייבים באותם המקרים, תהיה עלולה להיחשב לרשלנות רפואית קשה ויתכן כי יהיה מקום להגיש בגינה תביעה.

     

    הריון בסיכון גבוה, בהגדרתו, הוא הריון שקיים לגביו איזושהי סיכון גבוה כלפי האם ו\או כלפי העובר. הסיכון יכול לנבוע ממגוון סיבות שונות:

    • מחלות כרוניות.
    • בעיות לבביות.
    • יתר לחץ דם.
    • סכרת הריון.
    • מחלות כלי דם.
    • רעלת הריון.
    • אפילפסיה.
    • לידת תאומים.
    • הפלות חוזרות.
    • בעיות גנטיות.
    • גילה של היולדת.
    • ועוד... 

    כל מקרה של הריון בסיכון גבוה מחייב השגחה, מעקב ומתן טיפול רפואי קפדני. בין היתר, ניתן לכלול בכך ניטור נרחב של מצב האם והעובר בעזרת בדיקות מקיפות (כמו סקירת מערכות נוספת ובדיקה גנטית), מהלך של שמירת הריון, ביצוע טיפולים ואשפוזים במידת הצורך ועוד.

     

    סיטואציות העשויות להיחשב לרשלנות רפואית במקרה של הריון בסיכון גבוה:

    • אי אבחונם של גורמי סיכון שונים.
    • אבחון שגוי.
    • אבחון מאוחר.
    • אי ביצוע בדיקות נדרשות במצב של סיכון הריון גבוה.
    • אי הפנייה לביצוע בדיקות מחייבות (כמו בדיקות דם, בדיקת מי שפיר, בדיקות גנטיות, בדיקות אולטרא-סאונד ועוד).
    • לקיחת אנמנזה רשלנית (בירור בלתי מספק של מצבה הרפואי של הנבדקת).
    • אי מתן טיפול תרופתי נדרש.
    • מתן טיפול תרופתי שגוי (טיפול שאינו מתאים או ניתן במינוי לא נכון).
    • אי ביצוע מעקב רפואי בהריון בסיכון גבוה.
    • מעקב רפואי המתבצע בצורה רשלנית.
    • ועוד...

     

    מתי מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית במקרים של הריון בסיכון גבוה?

    ככל שזה נוגע להריון בסיכון גבוה, אם קיים חשד לגרימת נזק רפואי כתוצאה מעוולת רשלנותם של הגניקולוג (רופא הנשים) ו\או  של הצוות הרפואי המטפל, אז הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית עשויה בהחלט להיות רלוונטית.

     

    תחילה, מומלץ לפנות להתייעצות ראשונית מול עורך דין מומחה המטפל במקרים של רשלנות רפואית. על מנת להוכיח את טענת התביעה המרכזית, כי נגרם נזק רפואי לאם ו\או לעובר כתוצאה מרשלנות רפואית, יהיה צורך בהצגתם של תיעודים רפואיים רלוונטיים לצד הצגתה של חוות דעת רפואית ומקצועית המנוסחת באופן בלתי תלוי ע"י גורם רפואי מומחה.

     

    באם ייקבע ע"י בית המשפט (בדרך כלל בערכאה מחוזית), כי אכן נגרם נזק רפואי לאם ו\או לעובר כתוצאה מרשלנות רפואית, הוא עשוי לפסוק לטובתם כנפגעים גובה פיצויים גבוה במיוחד.

     

    כפי שתוכלו להסיק מן המקרה הבא, כך בדיוק התנהלו והיו פני הדברים:

    במהלך חודש ספטמבר של שנת 1994, התקבלה במהלך השעה 20:00 אישה בשם ד'  בחדר הקבלה של חדר הלידה במרכז רפואי ידוע בדרום הארץ. חשוב לציין כי מדובר בלידה שמינית של אותה אישה, והיא הגיעה אל חדר הלילה בשבוע ה-38 להריונה ללא כל מעקב מקדים. בעת ביצוע בדיקה וגינאלית, אובחן ע"י האחות המיילדת כי צוואר הרחם של ד' היה מחוק ברמה של 100%, וכי פתיחת הצוואר עמדה על 9 מתוך 10 ס"מ (משמעות הדבר היא ש-ד' הייתה מוכנה לשלב הבא של הליך הלידה).

     

    בשלב הזה, ד' טרם חוברה למכשיר מוניטור והאחות המיילדת בחנה בהמשך האם קיים אצלה סוכר בשתן. התוצאות אומנם היו שליליות, אך האחות לא בחנה האם קיים אצטון בשתן. בשלב מאוחר יותר, התבצעה בדיקה נוספת של האחות המיילדת וכעבור זמן אחר קצר כך, התבצעה בדיקה על ידי הרופא המיילד. האחרון מצא כי צוואר הרחם של ד' היה מחוק ב-90% ופתיחת צוואר הרחם שלה הייתה ברמה של 8 ס"מ (ממצאים הדומים לממצאי הבדיקה הראשונה שביצעה האחות המיילדת). בנוסף לכך, הרופא המיילד מצא כי העובר היה מצוי במנח אורכי במצג ראש, כאשר הראש בספינה 3 (ספינה היא אזור בליטה בעצם האגן, וספינה 3 משמעותה שראשו של העובר היה 3 ס"מ מעל לאזור הזה – מצב הנחשב למסוכן).

     

    בשלב מסוים, הרופא המיילד ביצע ל-ד' בדיקות אולטרא-סאונד, מהלך הנחשב חריג ביחס לרוטינה המקובלת בחדר הלידה. הצורך בביצוע בדיקת האולטרא-סאונד נבע מתוך כך ש-ד' לא הייתה נתונה במעקב הריון מקדים. במהלך קיומה של הבדיקה הרופא שלל את האפשרות למומים מולדים אצל התינוק (כמו בעיה של התפתחות במוח או מצב של הידרוצפלוס אשר גורם להגדלת הראש). בהמשך וידא הרופא כי אין ריבוי עוברים וביצע הערכה למשקלו הקליני של העובר כאשר גובה הרחם עומד על 42 ס"מ.

     

    רק כשעתיים לאחר מכן, בשעה 22:00, חוברה ד' למוניטור וזמן קצר לאחר מכן, פקעו קרומי מי השפיר ונמצאה כמות ניכרת של מים. מאותו רגע התחיל השלב המרכזי של הלידה עצמה, והיא ארכה בסך הכול כ-5 דקות. במהלך הלידה כתפיו של התינוק נכלאו, והרופאים ניסו לשחררן בדרכים שונות (תחילה בשיטת מק רוברטס ובהמשך על ידי ביצוע חתך רקמות רכות וניסיון לסובב את הכתף הקדמית לאחור). למרבה הצער, אותם הניסיונות לא צלחו.

     

    בניסיון אחרון לשחרר את כתפי התינוק, הרופא הכניס את ידו אל פתח הנרתיק מאחור, אחז בזרוע האחורית של העובר, הביא לחילוצה ואז חילץ את זרוע הקדמית. במהלך ניסיון החילוץ , נגרם לתינוק נזק של שיתוק על שם "ארב" ביד ימין. בהמשך התגלה כי האם הייתה סוכרתית, ומשום כך העובר נולד עם רמה נמוכה של סוכר וניתן לו עירוי דחוף של גלוקוז.

     

    בתביעה בגין רשלנות רפואית אשר הוגשה לבית המשפט, נקבע כי נגרם נזק רפואי חמור לילוד במהלך לידה בסיכון גבוה ונפסקו לטובת האם התובעת גובה פיצויים של למעלה ממיליון שקלים. מטרת דמי הפיצויים הייתה לפצות את התובעת בגין הכאב, הסבל וההוצאות המשפטיות ואת העובר בגין הנזק הרפואי שנגרם לו (לרבות בגין הפגיעה העתידית ביכולתו לעבוד ולצבור פנסיה).

     

    חושדים כי נעשתה לכם עוולת רשלנות רפואית?

     

    במשרד עורכי הדין "מרקמן את טומשין", אנו מטפלים בין היתר במקרים סבוכים ומורכבים במיוחד של רשלנות רפואית. צוות המשפטנים המנוסה והמקצועי שלנו ידאג להעניק לכם את כל הייעוץ וההכוונה המשפטית שלה אתם זקוקים, ולוות אתכם עד למיצוין המלא של זכויותיכם!

     

    אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו ולקבוע פגישת התייעצות ראשונית בעניינכם.

     

     


    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד

    חדשות המשרד

    המשך עצור
    עבור לתוכן העמוד