הפועל נהרג לאחר שנפלה על ראשו ערימת פיגומים שהתנתקה ממנוף בעת שעבר באתר באזור המרכז עם אביו ואחיו; הם תובעים את חברות דונה הנדסה ובנייה, דונה שי נכסים ופסגות אור; לדבריהם, הם "חיים בסיוט מתמשך, גופת קרובם חוזרת וניבטת מול עיניהם"

תשע שנים אחרי אירוע האלימות בדרבי של ראשל"צ, דחה בית משפט השלום בפ"ת את תביעתו של המקשר, שטען כי מימון שלח לו אגרוף מכוון לפנים ופגע בפרנסתו: "אין זה ראוי שאירוע שהתרחש במהלך משחק והוגדר ע"י השופט בזמן אמת כעבירה – יהווה עניין שיש בו להקים עילת תביעה"

הביטוח הלאומי טען כי הרופא סבל מהשמנת יתר, עישן וכן סבל מכאבים בחזה שבועיים לפני ולכן אין להכיר באירוע כתאונת עבודה, בית הדין חשב אחרת

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתסמונת הפיברומיאלגיה כפגיעה כתוצאה מתאונת דרכים שעברה הלקוחה, אך לא הכיר בפגיעות הנטענות בראש ובצוואר.

עם זאת, משרדנו הצליח להכיר בצוואר על אף שלא הייתה אפילו תלונה אחת מיום התאונה ועד לחודשיים לאחריה.

חוות דעת מומחה בית משפט מציין כי ישנו מושג של "צליפת שוט מאוחרת" וזאת יכולה לקבל ביטוי אפילו תוך חצי שנה מיום התאונה.

התנגדות הביטוח לאומי לחוות הדעת הייתה קשוחה לרבות שאלות הבהרה (אשר התנגדנו אליהן), אך לבסוף התביעה להכרה בכאבי הצוואר כנובעים מתאונת העבודה התקבלה.

התיק נוהל ע"י עורך הדין אורי שמריז.

פסק דין

לפנינו תביעה להכרה בפגיעות בראש ובצוואר כנובעות מאירוע מיום 19.8.2020, אשר הוכר על ידי הנתבע כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

רקע עובדתי

1. התובעת ילידת 1976, נפגעה בתאונת דרכים ביום 19.8.2020, אירוע זה הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) כתאונת עבודה (להלן – תאונת העבודה). המוסד הכיר בפגיעה של התובעת בגב התחתון כתוצאה מהתאונה ולא הכיר בפגיעות הנטענות בראש ובצוואר.

2. בהסכמת הצדדים, ביום 11.7.2022 מונו על ידי בית הדין מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה לבחינת הקשר הסיבתי בין הליקויים הנטענים בראש ובצוואר לאירוע התאונה.

3. — סוף עמוד  1 —בחוות דעת מיום 30.10.2022 של פרופ' ארנון קרני, מומחה בנוירולוגיה, נכתב כדלקמן:

"התובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים כאשר התנגשו במכוניתה מאחור. מנגנון ההתנגשות הינו כזה שגורם לתנועת של הגוף שכוללת צליפת שוט של הצוואר. היא התלוננה על כאבי גב תחתון ושכמות ובהמשך לאחר כ 6 ימים גם על כאבי ראש. בבדיקת CT ראש- לא היו סמני לחבלת ראש.

בבדיקת CT עמוד שדרה צווארי נראו שינויים דגנרטיביים ובלטי דיסק במספר רב של גבהים אשר סביר כי רובם ככולם היו גם לפני התאונה אם כי נוכחותם עלולה היתה להגביר את התלונות שתוארו לאחר התאונה. ראוי לציין כי תסמונת צליפת שוט כוללת כאבי צוואר וראש אולם בדרך כלל התלונות מתחילות תוך 24 שעות ומאופיינות בתפיסות / נוקשות בשרירי הצוואר שלא מדווחים בצורה ברורה אצל התובעת גם כאבי הראש מופיעים בדרך כלל ביממה הראשונה אך יכולים להופיע מאוחר יותר בד"כ תוך 72 שעות.

התובעת המשיכה לסבול מכאבים שהתפשטו ואף נזקקה לטיפול בתכשירים נקרוטיים שמכילים אוקסיקונטין כאשר בהמשך אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה.

בסיכום נראה כי לאחר התאונה הופיעו כאבים שבתחילה מוקדו בעמוד השדרה, בשכמות ולאחר מס' ימים בראש ובהמשך פתחה סינדרום של פיברומיאלגיה.

בסיכום 

בהתאם לשאלות בית המשפט להלן תשובותיי:

א.                                                                                                                                                                                                                                                                         הליקויים הינם כאבים בעמוד שדרה מתני גבי, בשכמות ובראש ובהמשך כאבים מפושטים בגוף שאובחנו כפיברומיאלגיה.

ב.                                                                                                                                                                                                                                                                         לתאונה ב 19.8.2020 היתה השפעה של החמרה על הופעה של כאבים שהחמירו עם הזמן לרבות כאבי ראש וכאבים מפושטים. מאחר ומדובר בעיקר בתסמונת פיברומיאלגיה כדאי לקבל את התרשמות של ראומטולוג שהנושא הינו בתחומו."

4. ביום 17.11.2022 הגיש המוסד בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום פיברומיאלגיה – ראומטולוג. ב"כ התובעת התנגד לבקשה בטענה כי ליקוי התובעת בתחום הפיברומיאלגיה כבר הוכר על ידי המוסד ונקבעה לתובעת נכות צמיתה בתחום, ולכן אין צורך למנות מומחה נוסף בתחום זה. ביום 30.11.22 הודיע המוסד, לאחר בדיקה נוספת שנערכה, כי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 24.8.2022 נקבע קשר סיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובלת התובעת לבין אירוע התאונה ונקבעה לתובעת נכות בשיעור 10%. לעניין זה נטען, כי מאחר ששני המומחים מייחסים את כאבי הראש למחלת הפיברומיאלגיה אשר הוכרה על ידי המוסד, אין מקום להמשיך בהליך זה.

5. בחוות דעתו מיום 17.11.2022 של ד"ר שי פריימן, מומחה בכירורגיה אורתופדית, נכתב כך:

— סוף עמוד  2 —

"שאלה 1:

מהו ליקויה של התובעת כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

תשובה:

הנבדקת עברה תאונת דרכים, נחבלה בגב ולא ברור אם נחבלה בראש.

במיון נמצאו תנועות צוואר תקינות.

עברה צילום עמוד שדרה לכל אורכו ו-CT ראש.

הדבר מעיד או מחשיד לפחות לבעיה קלה בצוואר, ולא, לא הייתה עוברת צילום עמוד שדרה צווארי ו-CT ראש.

תיעוד ראשון מפורש לכאבי צוואר היה ביום 22.10.2020 (כחודשיים לאחר התאונה). קודם לכן סבלה מכאבי גב עליון אשר גם כן יכולים להיות קשורים לעמוד השדרה הצווארי.

במיון בית החולים "סורוקה" התלוננה על זרמים והתכווצויות בידיים וזרמים ברגליים.

ביום 28.1.2021 הופיעו תלונות של כאבי צוואר עם הקרנה ליד ימין.

בבדיקות הדמיה הודגמו שינויים ניווניים ללא ממצא חבלתי ברור.

ביום התאונה קיים תיעוד על זרמים והתכווצויות בידיים (שיכולים לנבוע מהצוואר), ועברה צילום עמוד שדרה צווארי.

כאבים בצוואר ספציפית החלו כחודשיים לאחר התאונה, דבר אשר נמצא בגבול הזמן הסביר של הופעת כאבים מסוג צליפת שוט.

לא ניתן לשלול על כן קשר לתאונה.

הנבדקת סובלת מכאבים בצוואר והתכווצויות בידיים מלוות בזרמים לאחר תאונה. עיקר טענותיה הינן הגב התחתון.

אין תיעוד קודם לתאונה על כאבים בצוואר.

אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה אשר גם כן יכולה לגרום לכאבים בצוואר.

שאלה 2:

האם קיים קשר סיבתי לרבות בדרך של החמרה בין הליקוי ממנה סובלת התובעת לבין האירוע מיום 19.8.2020 כמתואר בעובדות המקרה?

תשובה:

לפי תיקה הרפואי הופיעו כאבים בצוואר לאחר התאונה.

יש לקבוע כי כאבים אלה קשורים לתאונה למרות שחלפו חודשיים עד תחילת התלונות, וזאת בשל ההדמיה לצוואר ולראש כבר ביום התאונה והן בשל התלונות על הזרמים ביד מיד לאחר התאונה."

6. בהחלטה מיום 17.1.2023 התבקש ד"ר פריימן לענות על שאלות הבהרה של המוסד, וביום  12.2.2023 השיב ד"ר פריימן לשאלות ההבהרה כדלקמן:

ש. בחוות דעתך קבעת כי פער הזמנים של חודשיים בין האירוע לבין הופעת כאבים בצוואר מקובל בפגיעה מסוג צליפת שוט. מהו הבסיס הרפואי המדעי למסקנתך זו?

— סוף עמוד  3 —

ת. ביום התאונה קיים תיעוד על זרמים והתכווצות בידיים (שיכולים לנבוע מהצוואר) ובנוסף עברה צילום עמוד שדרה צווארי. הדבר מעיד כי כנראה סבלה מחבלה לצוואר. כאבים בצוואר ספציפית החלו כחודשיים לאחר התאונה. קיימים תיאורים בספרות על תסמונת צליפת שוט מאוחרת עד 6 חודשים.

ש. האם תסכים כי עיון בתיק הרפואי של התובעת מלמד על הופעת כאבים מפושטים בגוף לאחר האירוע התאונתי?

ת. נכון

ש. האם תסכים כי כאבי צוואר הם חלק של אותם כאבים המפושטים בהתחשב בכך שהחלו חודשיים לאחר האירוע?

ת. אפשרי.

ש. האם תסכים לאור זאת כי כאבים בצוואר הינם תוצאה של מחלת הפיברומיאלגיה (אשר הוכרה גם היא כקשורה לתאונה הנטענת). נא לנמק.

ת. אפשרי, אם כי לא ניתן לשלול כי חלק מהכאבים הינם בשל תסמונת צליפת שוט מהתאונה.

7. במסגרת המענה לשאלות ההבהרה הפנה המומחה גם למאמר רפואי.

תמצית טענות הצדדים

8. לטענת התובעת, בתחום האורתופדי ד"ר פריימן קבע כי יש קשר סיבתי בין כאבי הצוואר לתאונה, והמומחה ציין בחוות הדעת שהכרה זו ניתנת למרות שחלפו כחודשיים עד לתחילת התלונות. למרות שלמוסד יש השגות על המאמר אשר צירף המומחה כתימוכין לחוות דעתו, המוסד לא ביקש לפסול את המומחה או לשאול אותו שאלות הבהרה נוספות, ועל כן יש לקבל את חוות דעת המומחה ומסקנותיו. במישור הנוירולוגי, פרופ' קרני קבע כי לתאונה הייתה השפעה של החמרה על כאבים שהחמירו עם הזמן לרבות כאבי ראש. גם כאן המוסד לא ביקש לפסול את המומחה או לשאול אותו שאלות הבהרה, ולכן יש לקבל את חוות דעת המומחה בתחום הנוירולוגיה ומסקנותיו.

9. לטענת המוסד, חוות דעת המומחה בתחום האורתופדי מוכיחה כי הכאבים בצוואר הם תוצאה מהפיברומיאלגיה, אשר בגינה נקבעו כבר אחוזי נכות, ולא מדובר בפגיעה נפרדת. המומחה לא קבע באופן פוזיטיבי את קיום הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לפגיעה בצוואר ברמת הסבירות הנדרשת וחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה הן סוג של השערה בלבד. עוד נטען, כי עיון במאמר אליו הפנה המומחה מלמד כי מדובר במאמר מלפני כ- 40 שנה ואין במסקנות המאמר כדי לתמוך בחוות דעת המומחה. בתחום הנוירולוגי, פרופ' קרני קבע כי כאבי הראש, כמו גם הכאבים בעמוד השדרה והשכמות ובהמשך כאבים מפושטים בגוף, אובחנו אצל התובעת כחלק ממחלת הפיברומיאלגיה אשר הוכרה על ידי המוסד, ולכן אין להכיר בכאבים אלה כפגיעה נפרדת.

— סוף עמוד  4 —

דיון והכרעה

10. הלכה פסוקה היא כי בית הדין יסמוך ידו על חוות דעתו של המומחה האובייקטיבי שמונה מטעמו לצורך מתן חוות דעת בשאלות הרפואיות, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (עב"ל 56713-12-15 רמי גבאי – המוסד לביטוח לאומי (מיום 23.8.2017); עב"ל 57965-01-19 חיים כהן – המוסד לביטוח לאומי (מיום 15.7.2019)).

11. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, עיינו בחוות דעת המומחים ובתשובות לשאלות ההבהרה, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כמפורט להלן.

12. בתחום האורתופדי – כמפורט לעיל, ד"ר פריימן קבע בחוות דעתו כי יש לקבוע כי הכאבים בצוואר קשורים לתאונה.

13. לטענת המוסד, המומחה הסכים כי הכאבים בצוואר הם תוצאה של מחלת הפיברומיאלגיה, כאשר השיב לשאלה ההבהרה בעניין זה: "אפשרי, אם כי לא ניתן לשלול כי חלק מהכאבים הינם בשל תסמונת צליפת שוט מהתאונה". לעניין זה נטען, כי אמירות מסוג "כנראה" ו"לא ניתן לשלול" אינן בבחינת קביעת קשר סיבתי בצורה פוזיטיבית כנדרש בפסיקה.

14. בנסיבות הספציפיות שלפנינו איננו מקבלים את טענת המוסד בעניין זה. אמנם, על פי ההלכה הפסוקה, קביעה כי לא ניתן לשלול קשר סיבתי אינה מוכיחה קשר סיבתי ברמה מספקת להוכחת פגיעה בעבודה, אולם זאת ככל שלא משתמע אחרת ממכלול חוות דעת המומחה (עב"ל 34031-09-15 אביטל יד שלום – המוסד לביטוח לאומי (מיום 24.1.2019)). בענייננו – כמפורט בחוות הדעת, המומחה נימק את קביעתו בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר לבין אירוע התאונה, במנותק ממחלת הפיברומיאלגיה, על יסוד מספר נימוקים ובהם: תיעוד רפואי מיום התאונה על זרמים והתכווצויות בידיים שיכולים לנבוע מהצוואר; ביום התאונה התובעת עברה צילום עמוד שדרה לכל אורכו ו-CT ראש, דבר המעיד כי התובעת כנראה סבלה מחבלה בצוואר; היעדר קיומו של תיעוד על כאבים בצוואר קודם למועד התאונה; וחוות דעת המומחה לפיה תלונות על כאבים בצוואר כחודשיים לאחר התאונה הן בגבול הזמן הסביר של הופעת כאבים מסוג צליפת שוט. יצוין, כי בחוות דעת המומחה בתחום הנוירולוגיה נקבע כי מנגנון התאונה בה התובעת הייתה מעורבת "הינו כזה שגורם לתנועה של הגוף שכוללת צליפת שוט של הצוואר", נימוק נוסף התומך במסקנת המומחה בתחום האורתופדי. לאור האמור, אין להסתפק במענה לשאלת הבהרה ממוקדת אודות "כאבים בצוואר" בלבד, אלא יש לבחון את— סוף עמוד  5 —מסקנת המומחה בהתאם למכלול הדברים בחוות דעתו המפורטת והמנומקת, אשר ניתנה על בסיס מלוא החומר הרפואי שעמד לפניו.

15. טענה נוספת שהועלתה בסיכומי המוסד היא כנגד רלבנטיות המאמר אליו הפנה ד"ר פריימן במענה לשאלות ההבהרה. לא מצאנו לקבל גם טענה זו. המוסד לא הגיש בקשה להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה בהקשר למאמר אליו הפנה המומחה, ולא ניתנה למומחה הזדמנות להשיב לטענה זו. בנסיבות אלה ומשהנתבע העלה טענה זו לראשונה בסיכומים, לא מצאנו לנכון להידרש לה.

16. לאור האמור, התביעה להכרה בכאבי הצוואר כנובעים מתאונת העבודה מתקבלת.

17. בתחום הנויורולוגי – כמפורט לעיל, המומחה פרופ' קרני קבע בחוות דעתו כי בעקבות תאונת העבודה הייתה החמרה בהופעת כאבים, לרבות כאבי ראש. עם זאת, פרופ' קרני ציין כי מדובר בעיקר בתסמונת הפיברומיאלגיה ועל כן כדאי לקבל עמדת ראומטולוג. התובעת התנגדה למינוי ראומטולוג וטענה כי מחלת הפיברומיאלגיה הוכרה כבר על ידי המוסד. כעולה מתגובת המוסד, לאחר הגשת התביעה שלפנינו מחלת הפיברומיאלגיה הוכרה על ידי הועדה הרפואית לעררים ונקבעה לתובעת נכות בגינה. בנסיבות אלה, לאור עמדת המומחה כי מדובר בכאבים שנובעים בעיקר מתסמונת הפיברומיאלגיה, אשר הוכרה כבר על ידי המוסד, מקובלת עלינו עמדת המוסד כי אין להכיר בכאבים אלה כפגיעה נפרדת ודין תביעה זו להידחות.

18. לאור האמור, התביעה מתקבלת בחלקה. התביעה להכרה בכאבי הצוואר כנובעים מתאונת העבודה – מתקבלת. התביעה להכרה בכאבי הראש כנובעים מתאונת העבודה בנפרד ממחלת הפיברומיאלגיה – נדחית.

19. משהתקבלה התביעה באופן חלקי, יישא המוסד בהוצאות מופחתות של התובעת בסך 2,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.

20. זכות ערעור כדין.

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@www.mt-law.co.il

התיק נוהל על ידי עורך הדין בועז דרנס.

תובע אשר עבד כמציל בחוף שרתון והגיע למשרדנו לצורך החמרת מצב בתאונת עבודה.

המבוטח קיבל קצבה של 800 ₪ לחודש בלבד.

באותה התקופה עבד בשתי עבודות והקצבה חושבה רק לפי העבודה השולית במסגרתה נפגע.

משרדנו פנה לביטוח לאומי והעלנו ללקוח את הקצבה החודשית כמעט לסכום של 3,800 ש"ל לחודש.

מעבר לכך, ביטוח לאומי שילם לו בנוסף גם שנה רטרו בלבד כפי שמקובל.

הגשנו תביעה לביה"ד ובניגוד לתיקים דומים, מלל השתכנע לשלם לו עוד כמעט 8 שנים רטרואקטיבי החל ממועד התאונה.

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@www.mt-law.co.il